פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה
לצדק
בג"ץ
454/06
בפני:
כבוד הנשיאה ד' ביניש
כבוד השופטת ע' ארבל
כבוד השופט ח' מלצר
העותרים:
1. יאיר ורהפטיג
2. מתתיהו וקס
3. יפה וקס
4. אלון וקס
נ ג ד
המשיבים:
1. מדינת ישראל
2. שר האוצר
3. מינהל מקרקעי ישראל מחוז צפון
4. קרן קיימת לישראל
5. משרד הבינוי והשיכון
6. ועדה מחוזית לתכנון ובניה מחוז צפון
עתירה למתן צו על תנאי
תאריך הישיבה:
ט"ו בחשון התשס"ט
(13.11.2008)
בשם העותרים:
עו"ד עופר צילקר
בשם המשיבים:
עו"ד אביטל סומפולינסקי
פסק-דין
העתירה שלפנינו אינה מגלה עילה להתערבותו של בית משפט זה. בין העותרים למשיבים יש מחלוקת באשר לתשתית העובדתית אשר קדמה ליעוד השטח המופקע לצרכי מגורים ומעמדה של הקרקע על פי התכנית שהיתה בתוקף בטרם אושר יעוד החלקה המופקעת למגורים. עם זאת, עיקר הסעד המבוקש על ידי העותרים הוא קבלת פיצויים בגין הקרקע המופקעת. מתברר כי עותר 1 לא קיבל פיצויים כלל והעותרים 4-2 קיבלו פיצויים על פי הסכם שנערך ב-2004 ולטענתם בלא ידיעה שהקרקע מיועדת לבניה למגורים.
כיוון שעיקר המחלוקת סבה על הפיצויים שראוי היה לפצות את העותרים מקומה של העתירה בבית המשפט האזרחי המוסמך.
בשולי פסק דיננו זה נעיר, כי נוכח העובדה שהעותר 1 טרם הגיע להסכם על פיצויי ההפקעה ולא ניתנו לו פיצויים, ובשים לב לכך שהתכנית לייעד את הקרקע בחלקה זו לבניה למגורים התגבשה כ-30 שנה לאחר מועד ההפקעה על פי פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), מן הראוי שמנהל מקרקעי ישראל ישקול מחדש עמדתו, אם אין זה מוצדק להביא עובדות אלה בגדר שיקוליהם לעניין הפיצויים, ואנו ממליצים כי תהא נכונות לקיום משא ומתן עם העותרים.
בכפיפות להערתנו זו העתירה נדחית.
ניתן היום, ט"ו בחשון התשס"ט (13.11.2008), בפני
באי-כוח הצדדים.
ה נ ש י א ה
ש ו פ ט
ת
ש ו פ
ט