פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה
לצדק
בג"ץ
4543/10
לפני:
כבוד השופטת מ' נאור
כבוד השופט ע' פוגלמן
כבוד השופט נ' סולברג
העותרות:
1. מריה סמניוק
2. סבטלנה סבקה
3. סטניסלאב סבקה
4. אלכסנדרה סבקה
נ ג ד
המשיב:
משרד הפנים
עתירה למתן צו עשה
תאריך הישיבה:
י"ב בניסן התשע"ב
(04.04.12)
בשם העותרות:
עו"ד עדה גרינבלט
בשם המשיב:
עו"ד דניאל מארקס
פסק-דין
השופטת מ' נאור :
העותרת 2 היא בת לאם יהודיה, לכן, לכאורה היא זכאית לאשרת עולה לפי חוק השבות. ואולם המשיב הגיע לכלל מסקנה על סמך הראיות המינהליות שהיו לפניו, כי דתה של העותרת היא נוצריה. בהצהרה שחתמה העותרת ביום 12.3.2004 רשמה "הייתי חייבת להתנצר שלא מרצוני אלא על פי רצונה של חמותי. אני התנצרתי בשנת 1993 במחוז אידנו-פרנקובסק בעיר נדבורניה בכנסיה קתולית. אחר כך הוטבלתי על ידי הכומר בכנסיה מקומית". בשעתו נדחתה בקשתה לאזרחות מכוח שבות, והחלטה זו לא נתקפה, עד ביקורה השני של העותרת בישראל.
כל נסיונותיה של העותרת להסביר בדיעבד, גם במסגרת שימוע דברים ברורים אלה לא עלו יפה. המשיב לא השתכנע מן הטענה כי העותרת לא הבינה נכון את השאלה שנשאלה, או הסבר אחר – לפיו סברה שהברכה שקיבלה היא בגדר הטבלה.
לא ראינו עילה להתערב בהחלטת המשיב שלא להכיר בעותרת 2 כזכאית שבות לאור הדברים הברורים שמסרה. נבהיר כי אין פירוש הדברים שילדיה הקטינים של העותרת לא יוכלו לבקש לעצמם מעמד מכוחם הם.
העתירה נדחית. אין צו להוצאות.
ניתן
היום, י"ב ניסן, תשע"ב (4.4.2012).
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
ש ו פ ט