החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 4563/96דאוד פאטמה נ. שר הפנים

ניתן ביום

בקצרה

תוצאה: נדחה
ביטחון ושטחים · חיסיון ראיות מודיעין בשל ביטחון המדינהעתירה לגילוי ראיות חסויות לפי סעיף 46 לפקודת הראיות, שנדונה לפני שופט שלא ישב בדיון בעתירה העיקרית

העותרת ביקשה לגלות לה מידע מודיעיני חסוי שעליו הסתמך משרד הפנים בסירובו לתת רשיון לישיבת קבע לבעלה. השופט קיבל את טענת המדינה כי חשיפת המידע עלולה לפגוע בביטחון המדינה, וקבע כי הצורך בהגנה על מקורות המידע עדיף על הזכות לגילוי. הבקשה נדחתה.

העובדות

העותרת נישאה לתושב הגדה המערבית ופנתה למינהל האוכלוסין לקבלת רשיון לישיבת קבע לבעלה. משרד הפנים סירב לבקשה על יסוד מידע מודיעיני לפיו הבעל ממשיך בפעילות בחמאס, ושר הביטחון הוציא תעודה בדבר ראיות חסויות.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לגלות לעותרת מידע מודיעיני חסוי שנמסר על ידי שירות הביטחון הכללי בשל ביטחון המדינה?

הלכות

  1. 1

    כאשר הצורך בהגנה על מקורות המידע ובשמירה על ביטחון המדינה עולה על הדרישה לגלות לעותר מידע העלול לפגוע בעניינו, יש לדחות את בקשת הגילוי

    ״ועוד נמצא לי, כי לעניינו של אותו מידע מודיעיני עדיף הצורך בהגנה על מקורות המידע והשמירה על בטחון המדינה על הדרישה הצודקת״
    למשפט בטקסט ←

מילות מפתח

  • ראיות חסויות
  • גילוי ראיות
  • חיסיון
  • ביטחון המדינה
  • מידע מודיעיני
  • שירות הביטחון הכללי
  • תעודה
  • חמאס
  • רשיון לישיבת קבע

התקציר, ההלכות והתחום נוצרו בעיבוד אוטומטי; הלכה מוצגת רק כשיש לה ציטוט מילולי מהטקסט. הטקסט המחייב הוא זה שבאתר בית המשפט.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ

4563/96

בפני:

כבוד השופט מ' חשין

העותר

:

דאוד

פאטמה

נגד

המשיב

:

שר

הפנים

עתירה לגילוי ראיות

החלטה

עתירה לגילוי ראיות כהוראת סעיף 46 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א1971-.

העותרת נישאה בשנת 1991 לתושב הגדה המערבית בשם עארף ח'לאד מחמוד דאוד (להלן נכנה אותו - דאוד). לבני הזוג שני ילדים הרשומים במרשם האוכלוסין.

בשנת 1994 פנתה העותרת למינהל האוכלוסין במשרד הפנים וביקשה לקבל רשיון לישיבת קבע עבור בעלה, דאוד. משרד הפנים סירב לבקשה בהסתמכו על טעמים שונים, וביניהם על פי מידע מודיעיני שהצטבר בידי שירות הביטחון הכללי. המידע המודיעיני הינו זה, שדאוד - אשר הורשע בזמנו בשל ביצוע שירות עבור החמאס והסתה למרד - ונדון למאסר, המשיך לאחר שחרורו ממאסרו, באופן רצוף, בפעילותו באירגון החמאס. המשיב סירב לחשוף - מטעמי ביטחון המדינה - את פרטי אותו מידע מודיעיני, ולעניינו אף הוציא שר הביטחון תעודה בדבר ראיות חסויות. בא-כוח העותרת ביקש כי אותן ראיות חסויות תיגלנה לעיניו, וכי בקשתו זו תובא לדיון ולהכרעה לפני שופט אשר לא יישב לדיון בעתירה גופה. זוהי הבקשה המונחת עתה לפני.

שמעתי במעמד נציגי המדינה בלבד את הטעמים לטענתם כי ראוי הוא אותו מידע מודיעיני לחיסיון, מטעם זה שחשיפתו עלולה לפגוע בביטחון המדינה כהוראת סעיף 44 לפקודת הראיות. כן הוספתי ועיינתי בחומר בכתב שנציגי המדינה העמידו לרשותי. אחרי כל אלה שוכנעתי כי גילוי המידע המודיעיני הנדון עלול, אמנם, לפגוע בבטחון המדינה. ועוד נמצא לי, כי לעניינו של אותו מידע מודיעיני עדיף הצורך בהגנה על מקורות המידע והשמירה על בטחון המדינה על הדרישה הצודקת, בדרך כלל, לגלות לעותר מידע העלול לפגוע בעניינו.

משנמצאו לי כל אלה, אני מחליט לדחות את בקשתה של העותרת לגילוי המידע המודיעיני הנדון.

היום, ט' בכסלו תשנ"ח (8.12.97).

ש ו פ ט

העתק מתאים למקור

שמריהו כהן - מזכיר ראשי

96045630. G08

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (2 מסמכים)

  • בש"א 2105/96רנדה חלאיקה נ. משרד הפניםהחלטה
  • בש"א 2105/96רנדה חלאיקה נ. משרד הפניםהחלטה

הלכות

  1. 1כאשר הצורך בהגנה על מקורות המידע ובשמירה על ביטחון המדינה עולה על הדרישה לגלות לעותר מידע העלול לפגוע בעניינו, יש לדחות את בקשת הגילוי