בג"ץ 4569/11 דאלי מכרישוילי נ. מדינת ישראל מנהלת מטה ההגירה

1.

העותרת הינה אזרחית גרוזיה. ביום 16.6.2011 היא נעצרה על ידי אנשי משרד הפנים מן הטעם שהיא שוהה שלא כחוק בישראל. ביום 17.6.2011 הוגש לבית משפט זה על ידי העותרת, באמצעות פרקליט, הליך שהוכתר בכותרת "בקשה דחופה לעיכוב הליכים ולשחרור בערובה". מזכירות בית המשפט פתחה להליך תיק של עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק. בהחלטה מיום 17.6.2011, הוא יום הגשתה של העתירה, נתבקשה המשיבה להגיש תגובה. יצוין, כי כבר בהחלטה הנזכרת נאמר כי לכאורה נתון בידי העותרת סעד חלופי בבית המשפט לעניינים מינהליים.

2.

בעתירה נטען, כי העותרת הינה ילידת 1949 שנמלטה מאימי המלחמה בגרוזיה וכי נוכח פעילותה הפוליטית אין היא יכולה לחזור לארץ מולדתה, עקב סכנה הנשקפת לחייה. בעתירה אף מצוין, כי העותרת הגישה בשנת 2008 עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים בתל-אביב באמצעות פרקליט אחר, שייצגה בעבר (עת"ם 2918/08). כמו כן נטען כי פרקליטה הקודם של העותרת הסביר לה כי קיבלה מעמד של פליט.

3.

בתגובה של המשיבה מצוין כי העותרת נכנסה לארץ על פי אשרת תייר ביום 29.7.08. האשרה פגה ביום 29.8.08 ומאז שוהה העותרת בארץ שלא כדין. עוד מסרה המשיבה כי בעקבות עיכובה של העותרת ביום 16.6.11 הוצאו לגביה צו משמורת וצו הרחקה. בנוסף הודיעה המשיבה כי העתירה שהוגשה לבית המשפט לעניינים מינהליים בתל-אביב נמחקה, בהסכמתה של העותרת, עוד ביום 20.11.08.

4.

דינה של העתירה הנוכחית, שספק אם היא בגדר עתירה, להידחות על הסף. אף אם היינו רואים בהליך שבפנינו משום עתירה לצו שחרור (הביאס קורפוס), הרי דינה להידחות. ברור, כי בידי העותרת מצוי סעד חלופי, וזאת בבית המשפט לעניינים מינהליים. סמכותו של אותו בית משפט לדון בעניינה של העותרת נובעת מפרט 12 לתוספת הראשונה של חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000. משבידי העותרת נתון סעד חלופי, אין כל סיבה שבית משפט זה יפעיל את סמכויותיו. יוער, כי המשיבה העלתה טענות נוספות שלכאורה מצדיקות דחייה של העתירה, אך איננו רואים צורך להידרש להן.

5.

העתירה נדחית, איפוא, על הסף.