החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 457/12 מכללת שערי משפט ו - 18 אחרים נ. הרב הראשי לישראל

ניתן ביום

בקצרה

משפט מנהלי · הוצאות בעתירה שנמחקהעתירה לבג"ץ שנמחקה - החלטה בעניין הוצאות

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון מחק את העתירה ופסק לעותרים הוצאות בסך 7,000 ש"ח בשל הזיקה בין הגשתה לבין הפתרון המוסכם שהושג. כמו כן הורה על החזר האגרה בניכוי הסכום הקבוע בפריט 33 לתוספת לתקנות האגרות.

העובדות

העתירה נמחקה. המשיבים הודו כי הגשת העתירה הייתה קשורה לתוצאה הסופית, והוסכם פתרון שנתן מענה לסעד שהתבקש. לא נטען לאי מיצוי הליכים או לשיהוי.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום לפסוק הוצאות לעותרים בעתירה שנמחקה לאחר שהושג פתרון מוסכם?

הלכות

  1. 1

    כאשר הגשת העתירה עוררה סוגיות משמעותיות וקידמה בירור וליבון והביאה לפתרון המשיב לסעד המבוקש, יש מקום לפסיקת הוצאות לעותרים גם לאחר מחיקתה

    ״לא מצאתי כי נסתרה ההנחה בדבר צדקת הגשתה של העתירה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הוצאות
  • פתרון מוסכם
  • אגרה
  • הפרשי הצמדה וריבית

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

בג"ץ

457/12

לפני:

כבוד הרשם גיא שני

העותר:

מכללת שערי משפט ו - 18 אחרים

נ ג ד

המשיבים:

1. הרב הראשי לישראל

2. מועצת הרבנות הראשית לישראל

3. השר לשירותי דת

הוגש הליך

החלטה

העתירה שבכותרת נמחקה ביום 3.3.2013. נותר להכריע בעניין ההוצאות.

מעיון בתיק עולה כי העתירה עוררה "סוגיות משמעותיות בעלות השלכות רוחב" (לשון ההודעות שהוגשו מטעם המשיבים); כי על פניו הגשת העתירה, למצער, קידמה תהליך של בירור וליבון; וכי תהליך זה הסתיים בפתרון מוסכם, המהווה מענה לסעד שהתבקש בעתירה. אדגיש, כי לא נעלמה מעיני הטענה המועלית בתגובה מיום 15.4.2013, בעניין מגעים שאינם קשורים לעתירה ואף קדמו להגשתה. אולם, לא מצאתי כי נסתרה ההנחה בדבר צדקת הגשתה של העתירה (ראו גם בג"ץ 2908/06 איוונוב נ' שר הפנים (21.4.2010)), ובסופו של יום גם המשיבים אינם שוללים זיקה (ולוּ חלקית) בין הגשת העתירה לבין התוצאה הסופית. עוד אדגיש כי אין חולק שהעתירה לא לקתה באי מיצוי הליכים או בשיהוי.

בנסיבות אלה, סבורני כי יש מקום לפסיקת הוצאות לעותרים.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים והבאתי בחשבון את כלל השיקולים לרבות היקף ההתדיינות בפועל והאופן שבו בא ההליך אל סיומו, מצאתי לנכון להעמיד את ההוצאות על סך של 7,000 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום ההחלטה ועד התשלום בפועל.

כמו-כן אני מורה בזאת על החזר האגרה לעותרים בניכוי הסכום הקבוע בפריט 33 לתוספת לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007.

ניתנה היום, י"א באייר תשע"ג (21.4.2013).

גיא שני

ר ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

הלכות

  1. 1כאשר הגשת העתירה עוררה סוגיות משמעותיות וקידמה בירור וליבון והביאה לפתרון המשיב לסעד המבוקש, יש מקום לפסיקת הוצאות לעותרים גם לאחר מחיקתה