בג"ץ 4610/05 יהודה סלומון נ. הסנגוריה הציבורית

השופט א' גרוניס:

1.העותר מלין על מינויו של עורך-דין פלוני לייצוגו מטעם הסנגוריה הציבורית בהליך פלילי מסוים שהוגש נגדו. נציין מיד, כי אותו פרקליט שוחרר מן הייצוג על ידי בית המשפט טרם הגשתה של העתירה ואחר מונה תחתיו.

2.העותר הינו אסיר המרצה עונש של 23 שנות מאסר בפועל, לאחר שהורשע ביום 18.1.04 בעבירות של אינוס, תקיפת בן זוג, איומים, תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות, מעשה סדום ותקיפת קטין. הרשעתו של העותר הייתה בגדרו של תפ"ח 987/02 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. במהלך המשפט שנערך לו הוחלפו הסניגורים שייצגו את העותר - כך שבפועל הוא יוצג על ידי ארבעה סניגורים שונים מטעם הסנגוריה הציבורית ועל ידי סניגור פרטי אחד. הסניגורים מטעם הסניגוריה הציבורית הוחלפו לפי בקשות של העותר. לאחר שנתגלעו חילוקי דעות גם בין הסניגור הפרטי לבין העותר, שוחרר הסניגור הפרטי ותחתיו באה סניגורית מטעם הסנגוריה הציבורית. היא הייתה הרביעית במספר הסניגורים הציבוריים. תחתיה מינתה הסניגוריה הציבורית סנגורית אחרת, חמישית במספר, אך העותר התנגד למינוי. בעקבות זאת שחרר בית המשפט את הסניגוריה הציבורית מייצוגו של העותר.

3.אחד מהפרקליטים שייצגו את העותר מטעם הסניגוריה הציבורית בהליך האמור היה עו"ד יניב בוקר. עו"ד בוקר קיבל ביום 29.12.02 את אישורו של בית המשפט המחוזי לשחרור מייצוגו של העותר, לאחר שהלה שכר סניגור פרטי. עוד לפני הרשעתו של העותר בתפ"ח 987/02 הוגש נגדו ביום 10.9.03 כתב אישום בבית משפט השלום בבאר שבע בת"פ 3993/03. בכתב האישום האמור מיוחסת לעותר עבירה של זילות בית המשפט. לפי בקשת העותר, מינה בית משפט השלום ביום 1.9.04 את הסניגוריה הציבורית על מנת לייצגו בת"פ 3993/03. עו"ד בוקר שייצג, כאמור, את העותר בתפ"ח 987/02 מונה על ידי הסניגוריה הציבורית לייצגו אף בת"פ 3993/03.

4.מעיון בתגובת הסניגוריה הציבורית עולה, כי עו"ד בוקר שוחרר מייצוגו של העותר בת"פ 3993/03 עוד ביום 31.3.05, לאחר שלא הצליח להסכים עם העותר על קו ההגנה בתיק. תחת עו"ד בוקר מונה לעותר סניגור אחר מטעם הסניגוריה הציבורית. על כן העתירה דנא, שהוגשה ביום 15.5.05 ושעניינה הוא מינויו של עו"ד בוקר, הינה עתירה תיאורטית וחסרת כל נפקות מעשית. משמונה סניגור אחר במקום עו"ד בוקר, מה לו לעותר כי ילין על המינוי שאינו בר תוקף עוד? לפיכך, דין העתירה להדחות על הסף וכך מוחלט. יצוין עוד, כי לא מצאנו ממש בבקשה הנוספת שהוגשה על ידי העותר ביום 12.7.05. העותר יישא בשכר טרחת עורך דין בסך 1,000 ש"ח.