החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 4618/05 חאכמה מוחמד סלים אלמוהר נ. ראש המינהל האזרחי לאיזור יהודה וש

ניתן ביום

בקצרה

משפט מנהלי · הוצאות בהליך עתירה מנהלית שהתייתרהבקשה לפסיקת הוצאות בעתירה מנהלית שנמחקה לאחר הריסת הסככה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העותרת ביקשה לפסוק לה הוצאות לאחר שהמשיבים הרסו סככה בניגוד לצו ביניים שניתן באותו יום והתייתר בכך ההליך. בית המשפט דחה את הבקשה, וקבע כי הטענה לנזקים בגין אי קיום הצו אינה נבררת במסגרת בקשה לפסיקת הוצאות בהליך העתירה אלא בערכאה המתאימה.

העובדות

העותרת בנתה סככה בשטחה ללא היתר וביקשה שלא תהרס. העתירה הוגשה ביום 16.5.05 ובאותו יום הוצא צו ביניים המונע הריסה, אך הסככה נהרסה באותו היום והעתירה התייתרה. העותרת ביקשה מחיקת העתירה ותשלום הוצאותיה, והמשיבים טענו כי הסככה הייתה בשלבי הריסה לפני שנודע להם על הצו.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לפסוק הוצאות לעותרת כאשר המבנה נהרס בניגוד לצו ביניים שהוצא בעתירה ובכך התייתרה העתירה?
  2. 2.האם בקשה לפסיקת הוצאות בהליך העתירה היא המסגרת המתאימה לטענת נזקים בגין אי קיום צו הביניים?

הלכות

  1. 1

    אי קיום צו ביניים שמונע הריסה ושבעקבותיו נהרס המבנה אינו ראוי ואין להשלים עימו, אך טענה לנזקים בגינו אינה נבררת בבקשה לפסיקת הוצאות בהליך העתירה

    ״במצב דברים זה, טענת העותרת למעשה הינה כי נגרמו לה נזקים בגין אי קיום הצו לרבות ייתור העתירה על הוצאותיה.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • בקשה לפסיקת הוצאות
  • צו ביניים
  • הריסת הסככה
  • ייתור העתירה
  • מחיקת העתירה
  • נזקים
  • הוצאות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

בג"ץ

4618/05 - ג'

בפני:

כבוד הרשם יגאל מרזל

העותרת:

חאכמה מוחמד סלים אלמוהר

נ ג ד

המשיבים:

1. ראש המינהל האזרחי לאיזור יהודה ושומרון

2. מועצת התכנון העליונה

3. ועדת המשנה לפיקוח

4. ועדת המשנה לתכנון מקומי נפת ג'נין

בקשה לפסיקת הוצאות

החלטה

1.לפני בקשה מטעם העותרת לפסיקת הוצאות בהליך שבכותרת. העותרת ביקשה כי לא תהרס סככה אותה בנתה העותרת בשטחה בלא היתר. העתירה הוגשה ביום 16.5.05, ובו ביום הוצא צו ביניים המונע את הריסת הסככה. עם זאת, באותו היום נהרסה הסככה, והעתירה התייתרה. העותרת ביקשה מחיקת העתירה, אולם עמדה על תשלום הוצאותיה על ידי המשיבים, אשר הרסו את הסככה בניגוד לצו הביניים שהוצא.

2.המשיבים הגיבו לבקשה וטענו כי ניתנה לעותרת לפני זמן רב ארכת זמן לטיפול בעניינה בכל דרך שתמצא לנכון. העותרת לא פעלה בתוך התקופה, והגישה את העתירה יום לאחר סיומה של תקופה זו. לפיכך, ובאין כל הסדר או פתרון עד המועד שנקבע, הרסו המשיבים את הסככה. המשיבים טענו כי עד שנודע להם על צו הביניים כבר הייתה הסככה בשלבי הריסה. אשר על כן, לא ניתן כל סעד בעקבות העתירה, ולפיכך אין כל מקום לפסיקת הוצאות.

3.לאחר עיון בחומר שלפני ובטענות הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. אין חולק כי התוצאה שאירעה במקרה זה בו מבנה נהרס במקביל להוצאתו של צו ביניים המונע ההריסה, אינו ראוי ואין להשלים עימו. דומה כי אין המשיבים חולקים על עקרון זה. עם זאת, השאלה אמיתי קיבלו המשיבים את צו הביניים וידעו עליו מצויה במחלוקת בין הצדדים, וכפי העולה מהודעת ב"כ העותרים מיום 27.11.05, הוגשה תובענה אזרחית לבית משפט השלום בנדון, בין היתר לעניין זה. במצב דברים זה, טענת העותרת למעשה הינה כי נגרמו לה נזקים בגין אי קיום הצו לרבות ייתור העתירה על הוצאותיה. מבלי להביע כל עמדה לעניין צדקת טענות אלו, הרי שבקשה לפסיקת הוצאות בהליך זה אינה המסגרת המתאימה לטענה מעין זו והיא תוכל להתברר במסגרת יתר טענות העותרת לעניין נזקיה, בערכאה המתאימה לכך. הבקשה לפסיקת הוצאות נדחית אפוא.

ניתנה היום, י' בשבט התשס"ו (8.2.06).

יגאל מרזל, שופט

ר ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1אי קיום צו ביניים שמונע הריסה ושבעקבותיו נהרס המבנה אינו ראוי ואין להשלים עימו, אך טענה לנזקים בגינו אינה נבררת בבקשה לפסיקת הוצאות בהליך העתירה