בג"ץ 4621/02 יעקב ליברמן נ. מפקח בכיר על רישום המקרקעין פנחס לויין

1.נשוא העתירה שלפנינו הוא פסק-דין שניתן בתביעה שהגיש המבקש נגד המשיב 2 למפקח על רישום המקרקעין בירושלים, הוא המשיב 1. העותר הגיש ערעור על פסק-דינו של המפקח לבית המשפט המחוזי. גם קביעתו של בית המשפט המחוזי בפסק-דינו לא הניחה את דעתו של העותר, והוא פנה בבקשת רשות ערעור לבית משפט זה (רע"א 2358/02). בקשת רשות הערעור נדחתה ביום 30.4.2002 על ידי השופטת ד' דורנר. כעת מבקש העותר לקבל סעד מבית המשפט הגבוה לצדק "עם בקשה לחדש את הצדק, לבטל את הדיונים שכבר התקיימו ולבטל את ההחלטות שהוצאו בניגוד לחוק". בעתירתו מפרט העותר את הטענות המבססות, לטענתו, את המסקנה כי המשיב 1 טעה כאשר סירב לבקשתו של העותר להורות למשיב 2, שכנו, לפנות מחסן בבית המשותף שלטענת העותר המשיב 2 סיפחו אליו כחלק מרכושו שלא כדין.

2.דין העתירה להידחות, מאחר שהיא אינה מגלה עילה להתערבותו של בית משפט זה. טענותיו של העותר נידונו בפסקי-דין מנומקים היטב של המפקח על רישום המקרקעין ושל בית המשפט המחוזי, ובקשת רשות ערעור שהגיש לבית משפט זה נדחתה. טענות העותר אינן אלא נסיון להעלות טענות של ערעור, במקום שזכות ערעור אינה עומדת ורשות לערער לא ניתנה.

העתירה נדחית.