בג"ץ 4635/11 מאיר שי נ. יד ושם רשות זיכרון לשואה ולגבורה

השופט א' רובינשטיין:

העותר, ניצול שואה מרומניה, פועל מזה שנים להכרה בבישוף טיט סימדריאה, בישוף הכנסיה האורתודוכסית בצ'רנוביץ (בימי השואה – ברומניה), כחסיד אומות העולם שנתן ידו להצלת משפחת העותר. לפני כן הוכר, ביוזמתו, אדם אחר שעסק בהצלה, כחסיד אומות העולם.

ביד ושם, באמצעות הועדה לחסידי אומות העולם, נבדק החומר הנוגע לבישוף, ובעוד אין יד ושם חולקת שהוא סייע ליהודים, אין הדבר מגיע לכלל אמות המידה הנוהגות בקשר לחסידי אומות העולם. הנושא נבדק בועדה האמורה, שבראשה השופט בדימוס של בית משפט זה יעקב טירקל, והעתירה מבקשת התערבותנו בהחלטה זו.

על פי תקדימיו של בית משפט זה, וגם על פי השכל הישר, התערבות בהחלטות מעין אלה היא במשורה שבמשורה. לכל ידוע כי למדינת ישראל עניין להכיר ולהוקיר חסידי אומות העולם ששמו נפשם בכפם בימי החשיכה הנוראה. אין – כמובן גם במקרה זה – טענה של שיקולים זרים או אפליה חלילה מצד יד ושם, אלא שהעותר סבור כי החומר הקיים מצדיק את משאלתו, ואילו ההחלטה פה אחד סברה אחרת. איננו רואים מקום להתערב בהחלטה שניתנה, שאין בה אי סבירות, בודאי לא קיצונית. עם זאת רושמים אנו לפנינו את האמור מפי יד ושם, ומעלים על הכתב כי הבישוף טיט סימדריאה אכן סייע ליהודים, וכן רשמנו מפי העותר כי סייע ספציפית לו ולמשפחתו. ולבסוף, אין לנו אלא לשוב ולהוקיר את העותר על מאמציו, שגם אם לא צלחו כאן, הם ראויים לציון. שמענו מפיו את קורותיו בימים הקשים ולאורך עשרות שנים שהיה בהן רוב סבל. אנו מאחלים לו בריאות טובה ואריכות ימים. בנתון לכך נמחקת העתירה.