בג"ץ 4653/04 עבד אללה (נדאף) סמירה נ. , לשכת מינהל אוכלוסין חדרה

העותרת 1, אזרחית ישראלית, והעותר 2, תושב השטחים, נישאו ביום 19.2.93, נולדו להם שלושה ילדים ומאז מתגוררים הם בכפר ג"ת שבשטחי מדינת ישראל. מן העתירה עולה כי העותרים הגישו למשרד הפנים בשנת 1993 בקשה לאיחוד משפחות אולם זו נדחתה מטעמים ביטחוניים. עוד עולה מן העתירה כי בקשה שנייה לאיחוד משפחות אשר הוגשה בשנת 1995 סורבה גם היא ביום 29.7.01 וגם בפעם זו מטעמים ביטחוניים. לטענת העותרים, הגישו ערר על החלטת משרד הפנים וביום 11.5.04 הוחלט לדחות את הבקשה בהתאם לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), תשס"ג- 2003. מכאן העתירה שלפנינו.

מתגובת המדינה לעתירה עולה כי בקשת העותרים לאיחוד משפחות סורבה שלוש פעמים מטעמים ביטחוניים (30.12.96, 10.5.99 ו – 29.7.01). בשנת 2004 פנו העותרים פעם רביעית ונוספת בבקשה לאיחוד משפחתם, אלא שהפעם נדחתה בקשתם נוכח הוראת השעה הקבועה בדין.

לאחר שעיינו בעתירה ובתגובת המדינה לה, שוכנענו כי דינה להידחות. מבלי להכריע בשאלת ההתנגדות הביטחונית לבקשה עקב המידע המודיעיני הקושר את העותר, כך לטענת המשיבים, לפעילות ותמיכה בארגוני טרור, הרי ש על-פי המצב החוקי הקיים לאחר החלטת הממשלה ובעקבות כניסתו לתוקף של חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003, בקשות מחודשות או בקשות חדשות לאיחוד משפחות אינן מטופלות על-ידי משרד הפנים. זכויותיהם של העותרים לשוב ולהעלות עתירתם, אם ישונה המצב המשפטי לאחר ההכרעה בעתירות העקרוניות התלויות ועומדות בפני בית משפט זה, שמורות להם.

העתירה נדחית.