פסק-דין3 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 4663/18ג'ריס סלים אעמיה נ. שר הבטחון

ניתן ביום
הרכב
לא צוין

בקצרה

תוצאה: נמחק
משפט מנהלי · היתרי כניסה לישראל ומחיקת עתירה מחמת סעד חלופיעתירה מנהלית לבג"ץ בעניין סירוב להעניק או לחדש היתרי כניסה לישראל

העותרים, תושבי הרשות הפלסטינית המתגוררים בישראל, עתרו לבג"ץ נגד סירוב להעניק או לחדש את היתרי הכניסה שלהם. בית המשפט קבע כי נושאי הכניסה והיציאה מישראל מצויים בסמכות בית המשפט לעניינים מינהליים, ולכן מחק את העתירה. הסעד הארעי הוארך ב-60 יום ללא צו הוצאות.

העובדות

העותרים הם בני משפחה הרשומים כתושבי הרשות הפלסטינית המתגוררים בשטח ישראל, מופרדים מבית לחם בגדר הביטחון. המשיב סירב לחדש או להאריך את היתרי הכניסה שלהם, וההיתרים שניתנו נקצבו לארבעה חודשים במקום לשנה. צו ביניים שניתן בעע"מ 4490/17 איפשר את כניסתם עד לביטולו.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש למחוק עתירה לבג"ץ בעניין סירוב להעניק היתרי כניסה לישראל מחמת קיומו של סעד חלופי בבית המשפט לעניינים מינהליים?
  2. 2.האם נושאי הכניסה והיציאה מישראל יידונו בבג"ץ או בבית המשפט לעניינים מינהליים?

הלכות

  1. 1

    עתירה נגד החלטה של רשות שניתנה לפי החוקים המסדירים כניסה ויציאה מישראל תידון בבית המשפט לעניינים מינהליים ולא בבג"ץ, ולכן תימחק בשל קיום סעד חלופי

    ״לפי סעיף 5(1) לחוק, המפנה לסעיף 12 בתוספת הראשונה, בית המשפט לעניינים מינהליים מוסמך לדון בעתירות כנגד החלטה של רשות״
    למשפט בטקסט ←
  2. 2

    המדיניות העקרונית היא שנושאי הכניסה והיציאה מישראל לא יידונו עוד בבג"ץ, למעט במקרים חריגים

    ״המדיניות העקרונית בעניין חלוקת הסמכויות בין בג"ץ לבין בית המשפט לעניינים מינהליים היא שנושאי הכניסה והיציאה מישראל לא יידונו עוד״
    למשפט בטקסט ←

מילות מפתח

  • סעד חלופי
  • בית המשפט לעניינים מינהליים
  • מחיקת עתירה
  • גדר הביטחון
  • תושבי הרשות הפלסטינית
  • צו ביניים

התקציר, ההלכות והתחום נוצרו בעיבוד אוטומטי; הלכה מוצגת רק כשיש לה ציטוט מילולי מהטקסט. הטקסט המחייב הוא זה שבאתר בית המשפט.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט

גבוה לצדק

בג"ץ

4663/18

לפני:

כבוד השופט י' עמית

כבוד השופט נ' סולברג

כבוד השופט ד' מינץ

העותרים:

1. ג'ריס סלים אעמיה

2. רמסי גריס אעמיה

3. ראמי גריס אעמיה

4. ראאד גריס אעמיה

5. גקלין נצרי חנא אעמיה

6. סנאא עיסא חנא אעמיה

7. רנדה ראני צאלח אעמיה

8. נטאלי ראמי אעמיה

9. דארין ראמי אעמיה

10. מרים רמזי אעמיה

11. סלינה רמזי אעמיה

נ ג ד

המשיבים:

1. שר הבטחון

2. מפקד כוחות צהל באיוש - מנהלת

התיאום והקישור איו"ש

עתירה למתן צו על תנאי

בשם העותרים:

עו"ד אהרן גבע

בשם המשיבים:

עו"ד תהילה רוט

פסק-דין

השופט י' עמית :

1.

העותרים הם בני משפחה הרשומים כתושבי הרשות הפלסטינית ומתגוררים בתחומי מדינת ישראל, כאשר גדר הביטחון מפרידה בין ביתם לבין אזור בית לחם. עניינה של העתירה בסירובו של המשיב להעניק, לחדש או להאריך את היתרי הכניסה לישראל של העותרים.

2.

העותר 1 הוא אבי המשפחה, העותרים 4-2 הם בניו, העותרות 7-5 הן נשותיהן, והעותרות 11-8 הן בנותיהן של העותרים 5+2 ו-6+3. העותרים מתגוררים יחדיו בשכונת טנטור סלאייב אל עדקה שבשטח ישראל, בעוד שהם רשומים כתושבי הרשות הפלסטינית. משמעות הדבר היא שיציאותיהם התכופות לבית לחם – שם נמצאים בתי הספר של הילדות ומשפחותיהן של העותרות – מחייבות מעבר תדיר במחסום קבר רחל. מכאן הצורך של העותרים בהיתרי כניסה לישראל וחשיבותם עבורם.

3.

לטענת העותרים, החל משנת 2002, בעקבות הקמת גדר הביטחון, הונפקו להם מידי שנה היתרי כניסה לישראל. במאי 2018 הגישו העותרים בקשה לחידוש ההיתר, ולא קיבלו את מבוקשם – בקשותיהם של העותרים 4-1 אושרו, אך ההיתרים שניתנו להם נקצבו לארבעה חודשים ולא לשנה כפי שהיה עד אז; ובקשותיהן של העותרות 7-5 סורבו. הבקשה להנפיק היתרי שהיה לילדות סורבה עוד באוגוסט 2017.

עד לאחרונה התאפשרה כניסתם של העותרים לישראל מכוח צו ביניים שניתן במסגרת ערעור שנדון בבית משפט זה (עע"מ 4490/17). צו הביניים ניתן ביחס לעותרים 4-1 והורחב כך שיחול גם על העותרות 11-8. לאחרונה נדחה הערעור האמור וממילא בוטל צו הביניים.

4.

המשיבים טענו כי דין העתירה להימחק מחמת קיומו של סעד חלופי בבית המשפט לעניינים מנהליים, בהתאם לסעיף 12 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000 (להלן: החוק ) . כמו כן, המשיבים הסכימו להארכת הצו הארעי שניתן במסגרת העתירה דנן.

5.

לאחר עיון הגענו למסקנה כי הדין עם המשיבים. לפי סעיף 5(1) לחוק, המפנה לסעיף 12 בתוספת הראשונה, בית המשפט לעניינים מינהליים מוסמך לדון בעתירות כנגד החלטה של רשות – למעט החלטת ממשלה – שניתנה לפי החוקים המסדירים את הכניסה והיציאה מישראל ומנויים בסעיף. יתרה מכך, המדיניות העקרונית בעניין חלוקת הסמכויות בין בג"ץ לבין בית המשפט לעניינים מינהליים היא שנושאי הכניסה והיציאה מישראל לא יידונו עוד בבג"ץ, למעט במקרים חריגים (בגץ 8856/18 פלונית נ' שר הביטחון , בפסקה 22 (20.1.2019)).

6.

אשר על כן, אנו מורים על מחיקת העתירה בשל קיומו של סעד חלופי בבית המשפט לעניינים מנהליים.

הסעד הארעי שניתן בהחלטתי מיום 14.6.2018 יעמוד בתוקפו לפרק זמן של 60 יום מהיום ויחול על כל העותרים.

אין צו להוצאות; אגרה תוחזר על פי התקנות.

ניתן

היום, י"ח באייר התשע"ט (23.5.2019).

ש ו פ ט

ש ו פ ט

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • עע"מ 1841/20ג'ריס סלים אעמיה נ. שר הביטחוןפסק-דין

הלכות

  1. 1עתירה נגד החלטה של רשות שניתנה לפי החוקים המסדירים כניסה ויציאה מישראל תידון בבית המשפט לעניינים מינהליים ולא בבג"ץ, ולכן תימחק בשל קיום סעד חלופי
  2. 2המדיניות העקרונית היא שנושאי הכניסה והיציאה מישראל לא יידונו עוד בבג"ץ, למעט במקרים חריגים