בג"ץ 4663/18ג'ריס סלים אעמיה נ. שר הבטחון

השופט י' עמית :

1.

העותרים הם בני משפחה הרשומים כתושבי הרשות הפלסטינית ומתגוררים בתחומי מדינת ישראל, כאשר גדר הביטחון מפרידה בין ביתם לבין אזור בית לחם. עניינה של העתירה בסירובו של המשיב להעניק, לחדש או להאריך את היתרי הכניסה לישראל של העותרים.

2.

העותר 1 הוא אבי המשפחה, העותרים 4-2 הם בניו, העותרות 7-5 הן נשותיהן, והעותרות 11-8 הן בנותיהן של העותרים 5+2 ו-6+3. העותרים מתגוררים יחדיו בשכונת טנטור סלאייב אל עדקה שבשטח ישראל, בעוד שהם רשומים כתושבי הרשות הפלסטינית. משמעות הדבר היא שיציאותיהם התכופות לבית לחם – שם נמצאים בתי הספר של הילדות ומשפחותיהן של העותרות – מחייבות מעבר תדיר במחסום קבר רחל. מכאן הצורך של העותרים בהיתרי כניסה לישראל וחשיבותם עבורם.

3.

לטענת העותרים, החל משנת 2002, בעקבות הקמת גדר הביטחון, הונפקו להם מידי שנה היתרי כניסה לישראל. במאי 2018 הגישו העותרים בקשה לחידוש ההיתר, ולא קיבלו את מבוקשם – בקשותיהם של העותרים 4-1 אושרו, אך ההיתרים שניתנו להם נקצבו לארבעה חודשים ולא לשנה כפי שהיה עד אז; ובקשותיהן של העותרות 7-5 סורבו. הבקשה להנפיק היתרי שהיה לילדות סורבה עוד באוגוסט 2017.

עד לאחרונה התאפשרה כניסתם של העותרים לישראל מכוח צו ביניים שניתן במסגרת ערעור שנדון בבית משפט זה (עע"מ 4490/17). צו הביניים ניתן ביחס לעותרים 4-1 והורחב כך שיחול גם על העותרות 11-8. לאחרונה נדחה הערעור האמור וממילא בוטל צו הביניים.

4.

המשיבים טענו כי דין העתירה להימחק מחמת קיומו של סעד חלופי בבית המשפט לעניינים מנהליים, בהתאם לסעיף 12 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000 (להלן: החוק ) . כמו כן, המשיבים הסכימו להארכת הצו הארעי שניתן במסגרת העתירה דנן.

5.

לאחר עיון הגענו למסקנה כי הדין עם המשיבים. לפי סעיף 5(1) לחוק, המפנה לסעיף 12 בתוספת הראשונה, בית המשפט לעניינים מינהליים מוסמך לדון בעתירות כנגד החלטה של רשות – למעט החלטת ממשלה – שניתנה לפי החוקים המסדירים את הכניסה והיציאה מישראל ומנויים בסעיף. יתרה מכך, המדיניות העקרונית בעניין חלוקת הסמכויות בין בג"ץ לבין בית המשפט לעניינים מינהליים היא שנושאי הכניסה והיציאה מישראל לא יידונו עוד בבג"ץ, למעט במקרים חריגים (בגץ 8856/18 פלונית נ' שר הביטחון , בפסקה 22 (20.1.2019)).

6.

אשר על כן, אנו מורים על מחיקת העתירה בשל קיומו של סעד חלופי בבית המשפט לעניינים מנהליים.

הסעד הארעי שניתן בהחלטתי מיום 14.6.2018 יעמוד בתוקפו לפרק זמן של 60 יום מהיום ויחול על כל העותרים.

אין צו להוצאות; אגרה תוחזר על פי התקנות.