בג"ץ 4668/00 משה מור נ. פלסטין פלנטיישנס בע"מ

1.ביום 20.6.00 דחתה כבוד הרשמת ח. מאק-קלמנוביץ את ערעורם של המערערים לפני עקב אי הפקדת ערבון בהתאם לתקנה 431 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984. בהחלטתה פירטה הרשמת הנכבדה מחד גיסא את ה"גלגולים" השונים שעבר התיק בקשר לסוגית הפקדת הערבון ומאידך גיסא את מכלול השיקולים שיש לשקול בעת שבאים לדון בדחיית ערעור על יסוד תקנה 431. לאחר זאת קבעה הרשמת הנכבדה בהחלטתה, וזאת לאור פסק הדין בבש"א 3780/99, כי לשם איזון המחדל שבאיחור נדרש המבקש לתמוך את בקשתו להארכת מועד להפקדת הערבון בתצהיר שיבהיר את סיבת האיחור. ואילו, בעניינו, כך קבעה הרשמת:

"לבקשה להארכת המועד המונחת בפני לא צורף כל תצהיר. . . יתכן שהטעות שארעה במקרה זה מקימה עילה מספקת להארכת המועד להפקדת הערבות. אולם, על מנת שניתן יהיה לקבוע כך, היה על המערערים לפרט בתצהיר מהי אותה טעות. פירוט כזה לא ניתן ובהעדרו אין מנוס מדחיית הבקשה".

לפיכך, דחתה הרשמת הנכבדה את הערעור כאמור.

2.עיקר הטענה שבפי המערערים לפני היא כי נפלה טעות בהחלטתה של הרשמת משסברה שלבקשה להארכת המועד להפקדת הערבון לא צורף תצהיר כדין. טוענים המערערים, ולכך גם מסכימים המשיבים כי הבקשה האמורה נתמכה בתצהירו של עו"ד אלון רון ממשרד בא-כוחם של המערערים. נוכח זאת, כך ממשיכה הטענה, דין החלטתה של הרשמת הנכבדה להתבטל.

טענתם העיקרית של המשיבים בתשובתם היא כי אף שתצהיר כאמור אכן צורף הרי שנעשה הדבר באיחור, וללא היתר ובכל מקרה אין בו, כדי להבהיר את סיבת האיחור.

4.דין הערעור להתקבל. אכן, משצורף תצהיר לבקשה להארכת המועד אין החלטתה של הרשמת כמות שהיא יכולה לעמוד ודינה להתבטל. ואילו טענותיהם של המשיבים המתיחסות להגשת התצהיר ולתוכנו דינן להתברר - ככל שהדבר נדרש - לפני הרשמת הנכבדה.

הערעור מתקבל, החלטתה של הרשמת מתבטלת ויש להחזיר אליה את הענין להשלמת הטיעון ולמתן החלטה חדשה.

הוצאות ערעור זה בסך 10,000 ש"ח תהינה לפי תוצאות ההתדינות לפני הרשמת.