החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 4671/97 חנן שדה נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · מעצר עד תום ההליכים לאחר הודאה והמתנה לתסקיר שירות המבחןערר על החלטת בית המשפט המחוזי שדחה ערר על החלטת בית משפט השלום בדבר דחיית הדיון לצורך תסקיר והשארת העורר במעצר

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העורר הודה והורשע בהחזקת קנאביס במשקל גדול, ושירות המבחן ביקש דחיית הדיון לבחינת התנהגותו מחוץ לכלא. בית המשפט קבע כי משנדחה הדיון לצורך זה, לא היה טעם להשאיר את העורר במעצר, ולכן הורה על שחרורו בתנאי מעצר בית ובהפקדה כספית. נקבע כי יש לשחרר נאשם כאשר הדחייה נועדה לבחון את התנהגותו בחוץ.

העובדות

העורר, בעל עבר נקי, הודה והורשע בהחזקת כמות גדולה של קנאביס שלא לצריכה עצמית. שירות המבחן ביקש דחיית הדיון בשלושה חודשים כדי לבחון את התנהגותו מחוץ לכלא, אך בית משפט השלום לא שחרר אותו ודחה את הדיון. הערר נדחה בערכאה המחוזית.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם ניתן היה להשאיר את העורר במעצר כאשר הדחיה לצורך תסקיר שירות המבחן נדרשה רק לבחינת התנהגותו מחוץ לכלא?
  2. 2.האם שחרור העורר נדרש כאשר נדחה הדיון לצורך קבלת חוות דעת מלאה של שירות המבחן?

הלכות

  1. 1

    כאשר הדחיה לצורך תסקיר נדרשה כדי לבחון את התנהגות הנאשם מחוץ לכלא, שומה היה לשחררו למשך תקופת הדחיה, ולא להשאירו במעצר ללא טעם

    ״משנדחה הדיון, בהתאם להחלטת בית-משפט השלום, שומה היה עליו גם לשחרר את העורר כדי לקבל חוות-דעת מלאה.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • מעצר
  • החזקת סם מסוכן
  • קנאביס
  • מעצר בית
  • ערר

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בית המשפט העליון

בירושלים

בש"פ

4671/97

בפני:

כבוד השופטת ד' דורנר

ה

עורר

:

חנן שדה

נגד

המשיב

ה :

מדינת ישראל

ערר על

החלטת בית-המשפט המחוזי

בבאר-שבע

מיום 14.7.97 בב"ש 6513/97

שניתנה

על-ידי כבוד השופטת ר' כץ-יפה

תאריך

הישיבה: ב באב התשנ"ז (5.8.97)

בא-כוח

העורר: עו"ד חאלד כבוב

בא-כוח

המשיבה: עו"ד אורלי מור-אל

החלטה

1.העורר, יליד 1958, בעל עבר נקי, הודה והורשע בבית-משפט השלום בבאר-שבע בהחזקת סם מסוכן מסוג קנאביס במשקל 6,540 גרם שלא לצריכה עצמית - עבירה לפי סעיף 7(א)+(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] תשל"ג1973-. שירות המבחן בתסקירו המליץ על נקיטת אמצעים טיפוליים, ברם, ביקש לדחות בשלושה חודשים את הדיון בעניינו של העורר, שנעצר עם הגשת כתב האישום עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, ולשחררו ממעצרו לתקופה הנ"ל. זאת, על-מנת לבחון את התנהגותו של העורר מחוץ לכלא ולאפשר מתן המלצה מלאה על סוג האמצעי הטיפולי הראוי במקרה שלפנינו.

2.בית-משפט השלום לא קיבל את ההמלצה ולא שיחרר את העורר, אולם במקביל דחה את הדיון ב- 3 חודשים. בכך האריך בית-משפט השלום את מעצרו של העורר, שהודה באשמה על-מנת לקצר את ההליכים, ללא כל טעם, שכן, כאמור, הדחיה נדרשה רק כדי לבחון התנהגות העורר מחוץ לכלא.

משלא שוחרר, הגיש העורר ערר על החלטה זו לבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע. עררו נדחה משום שנראה היה לבית-המשפט המחוזי כי יש בכך התערבות בהליכי גזר-הדין.

מכאן הערר שבפניי.

3.המדינה תומכת בפסק-דינו של בית-המשפט המחוזי ומבקשת להשאיר את העורר במעצר, הואיל ואף לדעתה, בשחרורו על-ידי בית-משפט זה, תהיה אינדיקציה לעונש הראוי.

4.אפתח ואומר, שאין בהחלטת בית-משפט זה כל סימן לבאות וכל הדרכה או התערבות באשר לעונש הראוי לעורר. מניחה אני, כי גם בית-משפט השלום לא גמר בדעתו מהו העונש הראוי, ומחכה הוא בלב פתוח לחוות-הדעת המלאה של שירות המבחן.

השאלה היחידה שבפניי היא, אם ניתן היה להשאיר את העורר במעצר ללא כל טעם. שכן, כאמור לעיל, הדחיה התבקשה על-ידי שירות המבחן במטרה אחת בלבד, והיא, לראות כיצד מתפקד העורר מחוץ לכלא.

5.משנדחה הדיון, בהתאם להחלטת בית-משפט השלום, שומה היה עליו גם לשחרר את העורר כדי לקבל חוות-דעת מלאה. בנסיבות אלה, אני מקבלת את הערר ומורה על שחרור העורר בתנאי "מעצר-בית" שיקבעו על-ידי רשם בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע. כן יפקיד העורר 5,000 ש"ח להנחת דעת רשם בית-המשפט המחוזי. ניתן בזה צו לעיכוב יציאת העורר מן הארץ. על העורר, אם ברשותו דרכון, להפקידו במשטרה.

והיה והעורר לא יעמוד בתנאים אלה, ישאר הוא במעצר עד למילוי התנאים או עד לתום ההליכים, הכול לפי המוקדם.

6.הגם שחלק מהזמן כבר חלף, אני מצפה ששירות המבחן יעשה את המאמץ הנדרש להגיש לבית-המשפט חוות-דעת מלאה עד למועד הדיון.

ניתנה

היום, ב באב התשנ"ז (5.8.97)

ש

ו פ ט ת

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

97046710.

L01

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

  • בשפ 4671/97
  • בבש 6513/97

הלכות

  1. 1כאשר הדחיה לצורך תסקיר נדרשה כדי לבחון את התנהגות הנאשם מחוץ לכלא, שומה היה לשחררו למשך תקופת הדחיה, ולא להשאירו במעצר ללא טעם