פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט
גבוה לצדק
בג"ץ
469/18
לפני:
כבוד השופט נ' סולברג
כבוד השופטת ע' ברון
כבוד השופט י' אלרון
העותרים:
1. חאלד אברהים אחמד מהדי
2. עמותת "גישה - מרכז לשמירה על
הזכות לנוע"
נ ג ד
המשיבים:
1. שר הביטחון
2. מתאם פעולות הממשלה בשטחים
3. מינהלת התיאום והקישור (עזה)
בקשה בהסכמה מטעם
העותרים למחיקת העתירה; ובקשה לפסיקת הוצאות
בשם העותרים:
עו"ד מוריה פרידמן שריר
בשם המשיבים:
עו"ד אילנית ביטאו
פסק-דין
השופט נ' סולברג :
העותר, תושב ישראל, ביקש לבקר את אמו הקשישה והחולה במחלקה לטיפול נמרץ לב בבית החולים שיפא בעזה. את בקשתו הגיש ביום 27.11.2017, מענה לא ניתן לה, ואז הגיש את עתירתו.
העתירה הוגשה ביום 16.1.2018 ובו ביום הוחלט על קביעתה לדיון לפני הרכב בהקדם האפשרי; כך נעשה. העתירה נקבעה לדיון ליום 24.1.2018. בצהרי היום לאחר הגשת העתירה, 17.1.2018, התקבל במשרד ב"כ העותרים מכתב מאת המשיבים המאשר את בקשת העותר להיכנס לעזה למשך שלושה ימים.
משהתקבל הסעד שנתבקש בעתירה, ביקשו ב"כ הצדדים לבטל את הדיון שנקבע ליום 24.1.2018, והסכימו על מחיקת העתירה.
בעניין אחד נותרו ב"כ הצדדים חלוקים – הוצאות, ולבקשתם העלו את טיעוניהם בעניין זה על הכתב. ב"כ העותרים טוענים שהגשת העתירה היתה מוצדקת, משום שפניותיהם אל המשיבים לא הועילו, ולא ניתן היה להמתין עוד עקב מצבה הרפואי של האם. הגשת העתירה היא אשר הניעה את המשיב להעניק את הסעד שנתבקש, יום לאחר הגשת העתירה. לבד מסחבת, כשלו המשיבים, לטענת העותרים, גם בתיעדוף לקוי בטיפול בתנאי העומס המוטל עליהם. "המשיבים מסרבים להכיר בצורך הדחוף בשינוי מערכתי כולל לקליטה, טיפול, בחינה ואישור הבקשות" . התרופה לפגמי הבירוקרטיה הנטענים על-ידי העותרים אצל המשיבים, היא, לפי הנטען – בתשלום הוצאות.
בתגובותיהם מציינים המשיבים את הקצב המהיר באישור בקשתו של העותר למן הגשת העתירה, למחרת היום, בטרם דיון ולפני הוצאת צו על תנאי. ב"כ המשיבים מפנה לבג"ץ 842/93
אל נסאסרה נ' שר הבינוי והשיכון , פ"ד מח(4) 217 (1994) כתימוכין לטענתה שאם יוחלט על פסיקת הוצאות, הרי שיש לעשות כן על הצד הנמוך, בשים לב לכך שהדיון התייתר סמוך למועד הגשת העתירה, לפני שנקבע מועד לדיון בה. עוד טוענים המשיבים כי העותרים לא פירטו ולא הביאו ראיות באשר לשיעור הוצאותיהם.
דומני, כי צודקים העותרים בטענתם על כך שעניין הומניטארי שכזה, צריך היה להיות מטופל באופן מיידי. לא עתירה זו לבג"ץ היתה אמורה לדרבן את המשיבים לפעול, אלא דחיפות העניין כשלעצמו. מה שעשו המשיבים ביום שלאחר הגשת העתירה, היה עליהם לעשות שבועות ארוכים קודם לכן. עם זאת, בצד הנזיפה על המחדל שקדם להגשת העתירה, יש לשבח על המעשה הנמרץ שלאחר הגשתה.
העותרים לא צרפו כל אסמכתא על תשלום שכ"ט עו"ד ועל שיעורו, והדבר אומר דרשני.
העתירה נמחקת אפוא בזאת.
המשיבים ישלמו לעותרים הוצאות בסך של 1,000 ₪. האגרה תוחזר לעותרים על-פי הדין.
ניתן היום,
כ"א בשבט התשע"ח (6.2.2018).
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט