בג"ץ 4694/13 פלוני נ. מדינת ישראל

השופט נ' סולברג:

1.

בעתירה שלפנינו מבקש העותר להורות על ביטול הרשעתו בכתב אישום מתוקן שיסודו בהסדר טיעון; על ביטול כתב האישום שהוגש נגדו; ולחלופין על שמיעת משפטו הפלילי לפני בית המשפט לענייני משפחה. עוד מבקש העותר להורות בצו ביניים על "הקפאת ועצירת ההליכים בבית המשפט הפלילי עד למיצוי הדיון בעניינים שעתירה זו מעלה".

2.

זוהי תמצית התשתית העובדתית כעולה מן העתירה: העותר ואשתו (להלן: המתלוננת ) התגרשו ככל הנראה בשנת 2011, ומתנהלים ביניהם הליכים שעניינם במשמורת ובהסדרי ראיה. באותה שנה הוגש כתב אישום נגד העותר ובו ארבעה אישומים בגין איומים והטרדה שביצע העותר כלפי המתלוננת ואדם נוסף המצוי עמה בקשרים, וכן חבלה במזיד לרכב של אותו אדם וגרימת תאונת דרכים. בחודש אוקטובר 2011 הגיעו התביעה והעותר להסדר טיעון, במסגרתו הורשע העותר בכתב אישום מתוקן, הוגשו לבית המשפט תסקירים, ונשמעו טיעונים לקראת מתן גזר-דין. לימים, החליף העותר יצוג, וביקש לחזור בו מהודאתו, בקשה שנדחתה בהחלטת בית המשפט מיום 14.4.2013. בית המשפט הורה על הגשת חוות דעת מאת הממונה על עבודות שירות וקבע מועד למתן גזר דין.

3.

העותר מעלה טענות מטענות שונות על מנת להביא לביטול כתב האישום שהוגש נגדו, ולביטול הרשעתו. לדידו, נעשה שימוש לרעה במשפט הפלילי המתנהל נגדו לשם השגת יתרון דיוני בבית המשפט לענייני משפחה, עניין שבית המשפט סירב לתת לו משקל כלשהו בהליך הפלילי; המתלוננת קיבלה מן התביעה חומרי חקירה חסויים על מנת להגישם לבית המשפט לענייני משפחה; ניסוח כתבי האישום – הראשון והמתוקן, מקורו בהטעיה; הודאת העותר בכתב האישום המתוקן ניתנה מתוך

טעות ובהטעיה; הסנגור שייצג את העותר בהליך הפלילי יִצג את המתלוננת בבית המשפט לענייני משפחה; התביעה לא הגישה תגובה לבקשה לביטול כתב האישום וגם מזכירות בית המשפט לא הגישה את בקשתו-זו של העותר לשופטת; עוד כהנה וכהנה טענות טען העותר בעתירתו, אך כל אלה מקומן איננו בבית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק.

4.

כידוע, ככלל, החלטות ביניים בהליך פלילי אינן ניתנות לערעור, לבד מכמה חריגים שנקבעו בדין, ואין ניתן לעקוף כלל זה על דרך של הגשת עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק, אלא במצבים ייחודיים (בג"ץ 3233/12 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה , פסקה 4 (28.4.2013)). העתירה שלפנינו, העוסקת בעניינו הפרטני של העותר, איננה נכנסת לגדר החריג האמור. מקומן של טענות העותר הוא לפני הערכאה הדיונית, כפי שעשה, ובמידה ולא יתקבלו טענותיו יוכל להעלותן בשלב הערעור על פסק הדין שיינתן בעניינו. זהו המסלול המותווה בסדר הדין הפלילי, והעותר לא ביסס בטענותיו חשש כי יגרם לו עיוות דין אם יצעד במסלול זה (בג"ץ 1821/02 קמטק מערכות בע"מ נ' הרשות להגבלים עסקיים (23.6.2002)).

5.

העתירה נדחית אפוא על הסף, ובתוך כך נדחית בקשתו של העותר למתן צו ביניים. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.