בג"ץ 4713/21 אלון דמרי נ. מדינת ישראל

השופטת י' וילנר:

1.

מהעתירה עולה כי נגד העותר, אסיר המייצג את עצמו, התנהלו שני הליכים פליליים. במסגרת ההליך הפלילי הראשון

(תפ"ח 60546-01-12; להלן: ההליך הראשון ), שהה העותר במעצר מאחורי סורג ובריח וכן במעצר בפיקוח אלקטרוני, אך בסופו של דבר ימי מעצרו לא נוכו מהעונש שנגזר עליו במסגרת הליך זה, שכן הוא נדון לעבודות שירות ולמאסר על תנאי בלבד. במסגרת ההליך הפלילי השני (ת"פ 35823-01-17; להלן: ההליך השני ) שנוהל נגד העותר, ניתן בעניינו גזר דין שבו, בין היתר, הופעל עונש המאסר על תנאי שנגזר עליו במסגרת ההליך הראשון, והוא מרצה בימים אלה עונש מאסר הצפוי להסתיים ביום 24.10.2022.

2.

בעתירה זו מבקש העותר כי מעונש המאסר אותו הוא מרצה כעת, בשל הרשעתו בהליך השני , ינוכו הימים שבהם שהה במעצר במסגרת ההליך הראשון .

3.

העותר מוסיף וטוען בעתירתו כי בקשה זהה במהותה למבוקש בעתירה זו הוגשה על ידו זה מכבר במסגרת התיק הפלילי בהליך השני, לאחר מתן גזר הדין בעניינו, אך בקשתו נדחתה על-ידי בית משפט השלום ברחובות. העותר הוסיף והגיש ערעור על החלטה זו לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, ואף ערעורו נדחה בהסכמת העותר עצמו, לאחר ששמע את עמדת בית המשפט.

4.

בעתירתו, טוען העותר לקשר בין שני ההליכים הפליליים שנוהלו בעניינו, וזאת על רקע הפעלת המאסר על תנאי שנגזר עליו במסגרת ההליך הראשון בהליך השני. לטענת העותר, יש להורות על קיזוז ימי המעצר שבהם שהה במסגרת ההליך הראשון מעונש המאסר אותו הוא מרצה כעת. עוד מדגיש העותר כי הוא לקח אחריות מלאה על העבירות שבגינן הורשע; כי הוא סיים לשלם את הפיצויים שהושתו עליו לקורבנות העבירה; וכי הוא מצוי בהליך טיפולי במסגרת מאסרו. העותר מוסיף עוד כי מצבו הנפשי ומצב בריאותם של הוריו מצדיק אף הוא את קבלת העתירה.

5.

לאחר העיון בעתירה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות בשל קיומו של סעד חלופי העומד למערער.

6.

כפי שצוין לא אחת, בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות בפלילים (ראו: בג"ץ 4607/21 ניסני נ' שר המשפטים , פסקה 3 (17.2021)). השגות על החלטות ופסקי דין בהליך פלילי נעשות במסגרת הליכי הערעור השונים, ולא במסגרת עתירות לבית המשפט הגבוה לצדק (ראו והשוו: בג"ץ 8628/20 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה , פסקה 3 (13.12.2020)). במקרה הנדון העותר אמנם ערער על החלטת בית משפט השלום בעניינו, וערעורו נדחה (בהסכמתו). ככל שסבר העותר כי נפלו פגם או שגגה בפסק הדין בערעור, הרי שהייתה פתוחה בפניו הדרך להוסיף ולנסות להשיג על כך במסגרת בקשת רשות ערעור. מכל מקום, משעה שבפני העותר עמד סעד חלופי והליך אחר לבירור טענותיו, דין עתירתו להידחות על הסף.

7.

סוף דבר: העתירה נדחית.

משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.