בג"ץ 4722/17 פלוני נ. ראש ממשלת ישראל

1.

עניינה של העתירה בבקשת העותר להעניק לו "מעמד של תושב קבע, לרבות האפשרות לקבל אזרחות ישראלית בחלוף חמש שנים, וכן להעביר את העותר למסלול השיקום".

2.

מהעתירה ומתשובת המשיב נמצאנו למדים, כי בין השנים 2003-1995 טופל העותר על ידי המשיבה 4, אך נוכח הסתבכויותיו החוזרות ונשנות של העותר בפלילים, הוחלט על ביטול השיקום.

בחודש יוני 2007 החליטה ועדת המאויימים לאשר הנפקת היתרי שהייה זמניים מתחדשים בישראל לעותר, ואלו הונפקו לו עד לתחילת שנת 2017. לאור אינדיקציות בדבר מעורבותו של העותר בפלילים, ולאחר שימוע שנערך לעותר אצל קצין המאויימים, החליטה המשיבה 2, ועדת המאויימים, כי אין בסיס לקביעה כי העותר הוא בחזקת "מאויים" וכי אין לאשר המשך הנפקה של היתרי שהיה עבורו.

עוד נאמר בהחלטה, כי על פי המידע בעניינו של העותר הוא היה מעורב בפעילות פלילית גם בשנת 2016.

3.

עיינו במידע המודיעיני-המשטרתי והמידע הבטחוני בנוגע לעותר. אכן, לעותר עבר פלילי נכבד ויש מידע מודיעיני משטרתי רב בעניינו. עם זאת, המידע המודיעיני לגבי העותר בשנים האחרונות אינו רב, למעט מעורבותו הנטענת בפלילים בשנת 2016. אין בחומר זה, כשלעצמו , כדי להצדיק את החלטת המשיבה 2.

ברם, על פי החומר שהוצג בפנינו, אין כל אינדיקציה לכך שהעותר אכן מאויים או נתון בסכנה בשטחי הרש"פ (וזאת מבלי להדרש לשאלה על מי הנטל להראות מאוימות בנסיבות המקרה דנן). משכך, נשמט הבסיס לעתירתו של העותר להכיר בו כמאויים, וממילא להעניק לו הסעדים המתבקשים על ידו בעתירה.

מובן כי ככל שתחולנה התפתחויות בעתיד, זכויות העותר שמורות.

4.

סוף דבר, שהעתירה נדחית.

הצו הארעי מיום 11.6.2017 – בטל.