בג"ץ 473/09 פלוני נ. בית הדין השרעי לערעורים בירושלים

השופט א' גרוניס:

1.

עתירה שמטרתה לבטל החלטות שניתנו בתיקי הערעור שמתנהלים בין העותר והמשיבה 8 בבית הדין השרעי בירושלים; לפסול את המשיב 7 מלדון בענייניו של העותר וכן לבדוק את התנהגותם של המשיבים 5 ו-6.

2.

העותר והמשיבה 8 (להלן – המשיבה ) הם בני זוג לשעבר. המשיב 1 הוא בית הדין השרעי לערעורים (להלן – בית הדין לערעורים ). המשיבים 4-2 הם שופטים בבית הדין לערעורים, אשר ישבו במותב שדן בסכסוך בין העותר לבין המשיבה. המשיב 5 הוא מנהל בתי הדין השרעיים. המשיב 6 הוא היועץ המשפטי לבתי הדין השרעיים. המשיב 7 הוא קאדי בבית הדין השרעי בנצרת, אשר דן לאחרונה בהליכים המתנהלים בין השניים. העותר והמשיבה נישאו בשנת 1995 ובשנת 1997 נולדה להם בת משותפת. בין העותר לבין המשיבה מתנהלים הליכים בבית הדין השרעי כבר למעלה מעשור שנים. בין השאר נדונו ענייני גירושין, מזונות המשיבה, מזונות הבת, משמורת ועוד. ההליכים הללו התנהלו בפני מספר בתי דין שרעיים – בית הדין בירושלים, בית הדין ביפו, בית הדין בנצרת ובית הדין לערעורים. העתירה שבפנינו נוגעת להליך שעניינו מזונות הבת (להלן – המזונות ). היריעה תקצר מלתאר את ההליכים הרבים ונביא רק תיאור קצר של חלקם. ביום 17.2.08 ניתנה החלטה מוסכמת בעניין מזונות שקבעה את גובה התשלום החודשי וכן הקפיאה הליכי הוצאה לפועל שהתנהלו נגד העותר בנושא המזונות. לאחר מתן ההחלטה הגישו שני הצדדים מגוון בקשות הנוגעות להחלטה זו, חלקן התקבלו וחלקן נדחו. בעתירה טוען העותר, כי הסיבה לכך שהתקבלו בקשותיה של המשיבה היא שהמשיבים 5 ו-6 התערבו לטובתה. על פי הנטען בתגובתה של המשיבה, היא שלחה העתקים של בקשותיה השונות למשיבים 5 ו-6 וכן ניסתה לפנות אליהם בנוגע לעניינה. לטענת העותר, פניות אלו, יחד עם העובדה שמקצת מבקשותיה של המשיבה התקבלו, מצביעות על כך שהמשיבים 5 ו-6 התערבו לטובתה.

3.

דין העתירה להידחות על הסף. אכן נוהג זה של המשיבה לפנות שוב ושוב למשיבים 5 ו-6 פסול הוא. עם זאת, התנהגותה הפסולה של המשיבה איננה מצביעה על כך שהמשיבים 5 ו-6 התערבו לטובתה או כי קבלת מקצת מבקשותיה מלמדת על התנהלותם הפסולה של מי מן המשיבים 7-2. כמו כן, אין די בעובדה שלדעת העותר היה צריך לדחות את בקשות המשיבה כדי לבסס עילת התערבות של בית המשפט הגבוה לצדק. יש לזכור שבית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על בתי הדין הדתיים ובכללם על בית הדין השרעי. בית משפט הגבוה לצדק יתערב רק בהחלטות בתי הדין הנגועות בחוסר סמכות, בחריגה מכללי הצדק הטבעי, בסטייה מהוראות חוק המכוונות לבית דין דתי וכיוצא באלה פגמים (ראו למשל, בג"ץ 11230/05 מואסי נ' בית הדין השרעי לערעורים בירושלים (לא פורסם, 7.3.07)). במקרה דנא, אין כל ראייה ממשית לכך שבתי הדין הדתיים או הגורמים המינהליים הקשורים בהם פעלו בצורה פסולה או בלתי נאותה. התנהגותה הפסולה של המשיבה אינה מדביקה בפסלות את פעולותיהם של המשיבים האחרים. מכאן, שהעתירה אינה מצביעה על עילת התערבות, אף כי ברור שהיקף ההתערבות בפעולות של הגורמים המינהליים רחב יותר מאשר זה החל לגבי החלטות של בתי הדין עצמם.

4.

העתירה נדחית איפוא על הסף. אין צו להוצאות.