בג"ץ 4730/08 עודד מנדל נ. פרקליטות המדינה

בא-כוח העותר טוען בפנינו כי יש מקום לחקור נסיבות של ראייה חדשה שיש בידי מי שעמדה לדין ביחד עם העותר – קלטת וידיאו – ובחינת ראייה זו גם אם לא תביא לזיכויו המוחלט של העותר במשפט הפלילי שהתנהל נגדו, עשויה להביא להקטנת חלקו בפרשה הפלילית ולהביא לפחות להקלה בעונשו. בא-כוח המדינה טען בפנינו כי ערעורו של העותר תלוי ועומד בפני בית המשפט המחוזי וכי שם המקום לברר את הטענה כי ניתן להשיג ראייה חדשה שתועיל לעותר. עוד טען בא-כוח המדינה כי גם לגופה טענת הראייה החדשה היא חלשה והתביעה אינה רואה חשיבות בראייה זו לחשיפת האמת שברקע העתירה. לשיטתה יש חשד כי זו ראייה לא אמינה שצצה בכל פעם לפני הדיון. גם מבלי שיש בידינו לנקוט עמדה לגבי טיב הראייה ולגופו של העניין, אנו סבורים כי נכונה טענת המדינה שמקומה של הטענה בדבר קיומה של ראייה נוספת הוא בהליך הערעורי שיתקיים בבית המשפט המחוזי.

נוסיף עוד כי העתירה שלפנינו היא העתירה הרביעית הנוגעת לאותה הפרשה ולראיות באותו עניין, ולעותר עצמו זו העתירה השניה לאחר שבית משפט זה כבר פסק כי מקומן של טענות הנוגעות לראיות הנוספות הוא בבית המשפט הדן בהליך הפלילי. בנסיבות אלה הפנייה הנוספת לבית משפט זה גובלת בשימוש לרעה בהליכי משפט.

העתירה נדחית.