פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה
לצדק
בג"ץ
4746/10
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
כבוד השופט נ' הנדל
כבוד השופט ע' פוגלמן
העותרים:
1. חניאל שירותי אבטחה
2. חרס שמירה (2000) בע"מ
3. ירון חרס
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותרים:
עו"ד ע' אלבוים
פסק-דין
השופט נ' הנדל:
1.עתירה זו עניינה בקשת העותרים להורות למשיבה ליתן טעם מדוע לא תכבד את הסדר הטיעון אשר נכרת בין הצדדים ביום 17.2.10, המתייחס לכלל התיקים הפלילים המתנהלים על ידי רשות המיסים כנגד העותרים.
העותרים פירטו בהרחבה את השתלשלות המשא ומתן בינם לבין רשויות המיסים. לטענתם, בסיומם של ההליכים נערכה פגישה מכרעת - בתאריך 17.2.10 -במהלכה הגיעו הצדדים להסכמות סופיות לצורך גיבוש הסדר טיעון לשלב העונש. על פי הסדר הטעון העותרים יגישו את הדו"חות הרלוונטיים לרשויות המס, יסירו את מחדליהם והצדדים יבקשו לגזור עונש של 3 חודשי מאסר על תנאי. על פי הנטען, רשויות המיסים חזרו בהם מהסדר טיעון וזאת בניגוד לכל דין. צוין כי מדובר בהבטחה שלטונית עליה הסתמכו העותרים ועל המשיבה לכבד את הסדר הטעון.
2.בעניין משעלי נדון מקרה הדומה לעתירה שבפנינו. אף שם נטען כי רשויות המיסים הפרו הבטחה שלטונית בכך שלא כיבדו את ההסדר אליו הגיעו הצדדים. כך נפסק מפי השופטת חיות :
"טענה בדבר הפרת הבטחה שלטונית "אינה בגדר מפתח הפותח את שערי בית המשפט הגבוה לצדק, שעה שניתן להעלות את הטענה ואף להכריע בה בהליך הפלילי" (בג"ץ 9141/05 סנקר נ' משטרת ישראל , תק על 2005(4) 793, פיסקה 4 (2005) (להלן: עניין סנקר )), ובעבר כבר פסקנו כי הערכאה הדיונית הפלילית מוסמכת לדון לא רק בטענות המכוונות ישירות כנגד האישום הפלילי, אלא גם בהשגות על חוקיות התנהלותן של רשויות המינהל טרם הגשת כתב האישום...המקרה שבפנינו אינו בא בגדר המקרים המצדיקים סטייה מכלל זה, במיוחד נוכח העובדה ששאלת סבירותה של ההחלטה בדבר הגשת כתב האישום נגד העותרים, על רקע ההבטחה שניתנה להם לטענתם, מצריכה הכרעה במחלוקות עובדתיות אשר לערכאה הדיונית הכלים המתאימים לבירורן...למותר לציין כי אם תידחנה טענותיהם המקדמיות של העותרים יוכלו הם להשיג על החלטותיה של הערכאה הדיונית בהקשר זה במסגרת הערעור על פסק הדין, אם יורשעו בדינם" (בג"ץ 3307/07 דני משאלי נ' מס ערך מוסף (25.4.07)).
בעניינינו, עולה כי בפני העותרים קיים סעד חלופי. הטענות בדבר הפרת הבטחה שלטונית ניתן להעלות בפני הערכאה הדיונית אשר בפניה מתנהל ההליך הפלילי. כידוע, סמכותו של בית משפט זה הינה סמכות שבשיקול דעת ובדרך כלל הוא נמנע מלהפעילה מקום שבו עומד לעותר סעד חלופי (ראו בג"ץ 6136/06 פרי נ' היועץ המשפטי לממשלה , תק על 2006(3) 4797 (2006)).
מכאן דין העתירה להדחות על הסף, מבלי שנתבקשה תגובת המשיבים.
ניתן היום, י'
בתמוז התש"ע (22.6.2010).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט