בג"ץ 4748/18 עפו ביסאן נ. שר הפנים

השופט ד' מינץ:

1.

עניינה של העתירה בדרישת העותר להעביר את משיב 3 מתפקידו כראש המועצה המקומית יאנוח-ג'ת. במסגרת העתירה טוען העותר, בין היתר, כי ראש המועצה מנצל את מעמדו לצורך הטבה עם מקורביו ועושה שימוש שלא כדין בכספי ציבור.

2.

בתגובותיהם טענו המשיבים כי דין העתירה להידחות על הסף, הן מחמת היעדר עילה להתערבות, הן מחמת חוסר ניקיון כפיים של העותר,

והן מפאת קיומו של סעד חלופי ואי מיצוי הליכים. עוד נטען כי יש לדחות את העתירה גם לגופה.

3.

לאחר עיון בעתירה ובתגובות המקדמיות, הגענו לכלל מסקנה כי דינה להידחות על הסף, ולוּ בשל קיומו של סעד חלופי.

4.

סעיף 5 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000 (להלן: החוק ) מקנה לבית המשפט לעניינים מנהליים סמכות לדון בעתירה נגד החלטה, לרבות היעדר החלטה וכן מעשה או מחדל (סעיף 2 לחוק), של רשות המנויה בתוספת הראשונה לחוק בעניין המנוי בתוספת הראשונה לחוק. פרט 8 לתוספת הראשונה לחוק קובע כדלקמן:

"רשויות מקומיות –

(א) החלטה של רשות מקומית או של נושא משרה או תפקיד בה, למעט החלטה הטעונה אישור של שר הפנים לפי דין, שעניינה העיקרי של העתירה הוא החלטת שר הפנים.

(ב)

עניני כשירות לכהונה ופסלות לכהונה של ראש רשות מקומית ושל חבר מועצת רשות מקומית לפי כל דין למעט החלטה לפי סעיף 19א לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה-1975, והחלטה לפי הסעיף האמור כפי שהוא מוחל בסעיף 6א1 לחוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה), התשמ"ח-1988; לענין זה 'מועצת ראשות מקומית' – לרבות מועצה ממונה או ועדה ממונה".

בענייננו, העתירה מכוונת, בעיקרה, כלפי הימנעות משיבה 4 מקבלת החלטה להעביר את משיב 3 מכהונתו מכוח הסמכות המוקנית לה בסעיף 22 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה-1975 (להלן: חוק הרשויות המקומיות ). טענה מעין זו דינה אפוא להתברר לפני בית המשפט לעניינים מנהליים. על כן, משעומד לעותר סעד חלופי בדמות פניה לבית המשפט לעניינים מנהליים, דין העתירה להידחות אפוא על הסף (ראו: בג"ץ 8238/15 רשימת "שוויון בועד המקומי ריחאניה נ' עמית סופר – ראש המועצה האזורית "מרום גליל" (5.5.2016)).

5.

באשר לסעד המופנה כלפי משיב 1, הרי שהסמכות המסורה לו מכוח סעיף 22 לחוק הרשויות המקומיות היא אישור החלטת מועצה להעביר ראש מועצה מכהונתו. כעולה מן העתירה, בענייננו לא התקבלה כל החלטה על ידי מועצת יאנוח-ג'ת ועל כן פשיטא כי אין כל עילה נגדו.

6.

העתירה נדחית אפוא על הסף. העותר יישא בהוצאות משיבים 1 ו-2 יחדיו בסך של 2,500 ש"ח; בהוצאות משיב 3 בסך של 2,500 ש"ח; בהוצאות משיבים 4 (א-ט) יחדיו בסך של 2,500 ש"ח.