בג"ץ 4768/18 עמרי מוזפר נ. מדינת ישראל

השופטת ד' ברק-ארז :

1.

העתירה שבפנינו נסבה על אופן החזקתם של אסירים ועצורים המובאים לדיונים בבית משפט השלום בירושלים. העתירה הוגשה במקור בחודש יוני 2018 על-ידי העותר, תחילה ללא ייצוג ועל בסיס חוויה אישית קשה שעבר בעת שהובא כעצור לדיון בבית המשפט. בהמשך קיבלה הסנגוריה הציבורית על עצמה את ייצוגו והגישה מטעמו עתירה מתוקנת. בתמצית, העתירה הציפה את הבעיה של מצוקת המקום הקיימת באגף הכליאה של בית משפט השלום בירושלים. על רקע זה – והדבר לא היה שנוי במחלוקת במישור העובדתי – עצורים ואסירים המובאים לדיונים ממתינים ברכב ההסעה במשך שעות ארוכות. הסעדים שהתבקשו בעתירה כוונו אפוא לכך שתופסק החזקת העצורים בתנאים האמורים, וכן לנקיטת צעדים להוספתם של תאי כליאה ותאי שירותים לשימוש העצורים בבית משפט השלום בירושלים.

2.

בתגובה המקדמית שהוגשה מטעם המדינה בחודש דצמבר 2018 הובהר כי הסוגיה המועלית בעתירה מוכרת להנהלת בתי המשפט ולשירות בתי הסוהר, וכי אלה פועלים לפתרון המצב ולשיפור התנאים הנוגעים להחזקת עצורים בבית משפט השלום בירושלים. עוד הובהר, כי מדובר בבעיה אובייקטיבית הנוגעת לגודל המבנה המשמש את בית משפט השלום, כמו גם בהיעדר יכולת לערוך שינויים במבנה המצוי בבעלות הכנסייה הקתולית הרוסית (שמעמדה של הנהלת בתי המשפט בו היא של דייר מוגן). המדינה ציינה כי החזקת העצורים ברכב בעת שהם ממתינים לפני ואחרי הדיון היא מענה חריג שהשימוש בו נעשה במשורה ולזמן מוגבל, רק כאשר אין כל אפשרות אחרת להחזקתם ותוך דאגה לצרכיהם. מעבר לכך צוין כי מתקיימים בנושא מגעים שוטפים בדרגים שונים על מנת לאפשר את הצבתו של מבנה יביל, שיכלול גם תאי שירותים, בחנייה של בניין בית המשפט.

3.

ביום 5.5.2019 התקיים בפנינו דיון בעתירה. עובר לדיון הודיעה המדינה כי בחודש פברואר 2019 התקבל אישור הכנסייה הקתולית הרוסית למתן היתר בנייה להקמת המבנה היביל, וכי הצעדים הנדרשים להשלמת ההליך התכנוני ננקטים. בתום הדיון הורינו כי המדינה תוסיף ותגיש הודעה מעדכנת בנושא, תוך שציינו כך:

"הודעה זו תתייחס למכלול ההיבטים של הטיפול, לרבות האופן שבו הוחזקו העצורים בעת שהם מובאים לדיוני מעצרים בתקופה הנדונה. המשיבים הצביעו על קשיים מעשיים, ואיננו מקלים בהם ראש, אך יש לעשות את מירב המאמצים להסדרת הנושא. נבהיר כי המצב שתואר בעתירה אינו יכול להימשך. מאחר שהמשיבים בעיקרו של דבר תמימי דעים עם כך, חזקה עליהם שייעשו את כל הדרוש, משום שזהו אחד מן המקרים שבהם הדברים אמורים להיות ניכרים בתוצאה".

4.

בזמן שחלף מאז הוגשו מספר הודעות מעדכנות מטעם המדינה. בין היתר, ביום 26.9.2019 עדכנה המדינה כי נשיא בית משפט השלום בירושלים הורה לשירות בתי הסוהר על הפסקה מוחלטת של החזקת עצורים ברכב ההסעות כמענה למצוקת המקום בתאי הכליאה בבית המשפט, וזאת גם במחיר של עיכוב והתמשכות של ימי הדיונים, כך שזה כשנה השימוש ברכבי ההסעות להחזקת עצורים אינו מתקיים עוד. בחודשים שחלפו מאז, הוגשו הודעות נוספות שכללו עדכונים באשר להליך התכנוני שנוגע להצבתו של המבנה היביל. המדינה שבה וטענה בהודעות אלה כי ההליך התכנוני מתקדם, ואף מצוי על שולחנם של דרגים בכירים בקרב המשיבים, ועל כן –

משהתקבל הסעד העיקרי בעתירה – אין עוד צורך בהכרעה שיפוטית בה.

5.

חרף ההתקדמות שהושגה כבר באותה עת, נוכח חשיבותו של הנושא מן ההיבט של זכויות עצורים ואסירים והשמירה על כבודם, לא מצאנו לסיים את הטיפול בעתירה באותה עת. בהתאמה, ניתנו החלטות שהורו על הגשת עדכונים באשר להתקדמות ההליך התכנוני. שתי הודעות עדכון נוספות שהגישה המדינה כללו פירוט בדבר התפתחות משמעותית בכל הנוגע להצבת המבנה היביל, כמפורט להלן.

6.

בעדכון מיום 12.7.2020 נמסר כי לאחר שהתברר כי היענות לבקשה להיתר בניה במתכונתה הראשונה תהווה סטייה ניכרת מתכנית קיימת, פעלה המדינה לצורך הכנת תכנית מתאר נקודתית חדשה שתאפשר את קבלת היתר הבניה. עוד נמסר כי נשיא בית משפט השלום בירושלים פנה לעיריית ירושלים על מנת לקדם פתרון מהיר וזמני שיאפשר את הצבת המבנה היביל עוד בטרם יושלם הליך האישור של התכנית האמורה. בעקבות זאת, כך נמסר, הגיעו הצדדים למתווה מוסכם שיאפשר הצבה מידית של מבנה יביל נייד לתקופה של 120 ימים, לצד המשך הליכי התכנון האמורים שנועדו למציאת פתרון קבע.

7.

בהמשך לכך, בעדכון מיום 29.10.2020 נמסר כי המבנה היביל כבר הוצב בחצר הצמודה לבית המשפט (ואף צורפה תמונת המבנה). למעשה, כפי שפורט, הוצבו שני מבנים הכוללים ארבעה תאי המתנה, פרוזדור המקשר בין התאים ומסלול להובלת עצורים ואסירים לתוך בית המשפט. בכל אחד מארבעת התאים מצויים תא שירותים, כיור ומערכת מיזוג אוויר. לבסוף, נמסר גם כי נדרשות עוד עבודות בינוי וחיבור לתשתיות מים וחשמל, שהמועד המשוער להשלמתן הוא במהלך חודש פברואר 2021 (הגם שצוין גם כי טרם התקבל אישור תקציבי לכך). המדינה טענה כי בנסיבות המתוארות, העתירה במתכונתה הנוכחית מיצתה את עצמה.

8.

בתגובת העותר שהוגשה ביום 3.11.2020 הוא בירך על ההתקדמות המשמעותית שהושגה והודה לגורמים הרלוונטיים על המאמצים למציאת פתרון הבעיה. לצד האמור, הבהיר העותר כי כל עוד לא החל בפועל השימוש במבנה להחזקת עצורים ואסירים בשל כך שחיבורו לתשתיות טרם הושלם, הרי שבמבחן התוצאה לא ניתן לומר כי העתירה מיצתה את עצמה. לפיכך, ביקש העותר כי תוגש הודעת עדכון נוספת מטעם המדינה בחודש פברואר 2021, או עם חיבור המבנה לתשתיות ותחילת השימוש בו בפועל, לפי המוקדם.

9.

לאחר ששקלנו את הדברים, אנו סבורים כי בעת הזו הטיפול בעתירה אכן בא אל סיומו. כפי שהבהרנו כבר בתחילת הדרך העתירה נסבה על נושא חשוב ואף חיוני הנוגע לזכויות עצורים ואסירים. בהתאם לכך, הוספנו והורינו על הגשת עדכונים מטעם המדינה לאורך תקופה ארוכה. אכן, דומה כי הגורמים השונים בקרב המשיבים פעלו למציאת פתרון מיטבי בהתחשב במורכבות התכנונית והקניינית של במבנה בית משפט השלום בירושלים. כעת, משהמבנה היביל הוצב בשטח וכל שנותר הוא חיבורו לתשתיות לצורך הפעלתו – ניתן לחתום את הדיון. חזקה על כלל המשיבים כי יפעלו להכשרתו של המבנה בהקדם האפשרי תוך הדגשת הדחיפות הכרוכה בכך בפני כל הגורמים האמונים על השלמת הטיפול בנושא.

10.

בטרם סיום נבקש לציין לטובה הן את מסירותה של הסנגוריה הציבורית לטיפול בנושא זה שקשור לליבת ההגנה על כבוד האדם ורווחתו הבסיסית, כמו גם את המחויבות שגילו המשיבים לקידומו משהונחה הבעיה לפתחם.

11.

סוף דבר: העתירה נמחקת משמוצו הסעדים שהתבקשו בה.