בג"ץ 4780/13 אמונה - תנועת האשה הדתית לאומית נ. השר לשירותי דת

השופט נ' סולברג :

1.

עתירה למתן צו על-תנאי להורות לשר לשירותי דת ולרבנות הראשית לישראל

לאשר כי אמונה – תנועת האשה הדתית לאומית היא "מוסד מוכר" לצורך קורס משגיחות כשרות שנערך על-ידה; לאפשר לנשים שעברו את הקורס להיבחן אצל הרבנות הראשית לישראל; למנוע הפליה בין מועמדות לקבלת הסמכה כ משגיחות כשרות לבין מועמדים לקבלת ההסמכה.

2.

עת ארוכה עמדה אמונה – תנועת האשה הדתית לאומית בדין ודברים עם הרבנות הראשית לישראל, בכתב ובעל-פה, על מנת לזכות באישור ובהכרה בקורס להכשרת משגיחות כשרות. חברי ועדת הכשרות ברבנות הראשית נתנו את דעתם על הסוגיה, תת-ועדה הוקמה, נשמעו קולות מגוונים בסוגיה הנדונה, אך משלא ניתנה תשובה לגוף העניין, הוגשה העתירה. ביני לביני קיימה אמונה – תנועת האשה הדתית לאומית קורס להכשרת משגיחות כשרות, 16 משתתפות סיימו אותו, בכללן העותרת 2.

טענות רבות טענו העותרות בעתירתן, בין היתר הפנו למכתבו מיום כ"ד אדר תשע"ג של הרב דוב ליאור אל הרבנית מרים גולדפישר, ובו כתב בהסתמך על תשובה מאת ר' משה פיינשטיין, כי "... אשה יראת שמים שלמדה את נושאי הכשרות בצורה רחבה ומקיפה ויודעת אימתי יש לשאול מורה הוראה, יכולה לשמש בתפקיד חשוב ואחראי של משגיחת כשרות. אמנם אומר ה'אגרות משה' שחשוב להדגיש שהאשה היא ידא אריכתא של הרב נותן הכשרות ואין לה שררה בפני עצמה, וממילא אין בעיה שתהיה משגיחה על מטבח או כל דבר אחר הטעון השגחה..." . אין צורך לפרט ולדון במכלול טענותיהן של העותרות, משום שלאחר הגשת תגובה מקדמית מאת המשיבים, כמה ארכות, וכן גם הודעת עדכון, באה הסוגיה מושא העתירה על תיקונה.

3.

הסוגיה הועלתה לפני מועצת הרבנות הראשית, ולאחר דיון הוחלט לאשר את הצעתו של הרב דוד לאו, הרב הראשי לישראל ונשיא מועצת הרבנות הראשית, לפיה יוסמכו הרבנים הראשיים לישראל לגבש תנאי-סף לתפקיד משגיח כשרות, באופן שיתן מענה בין היתר גם לסוגיה הנדונה. נקבע שכל מועמד ידרש לעבור בחינה ברבנות הראשית, אך זו לא תקבע תנאים לעניין הליכי ההכשרה הקודמים לבחינה, לרבות לעניין המוסד שבו ילמד המועמד. במקביל נקבעו תנאי-סף להסמכת משגיח כשרות ותנאי כשירות. בהתאם, עודכן חוזר המנהל הכללי של המשרד לשירותי דת, ונאמר בו כי הרבנות הראשית לא תעסוק עוד בהכרה במוסדות המכשירים משגיחי כשרות ובפיקוח על מוסדות אלו, ולא תדרוש עוד כי מועמד יקבל הכשרה במוסד שכזה כתנאי להסמכתו כמשגיח כשרות. מעתה, בדומה למתן כושר לרבנות, תקיים הרבנות בחינה למועמדים למשרת משגיח כשרות אשר יעמדו בתנאי-סף שפורטו בחוזר המנכ"ל, אך לא תקבע תנאים הקודמים לבחינה, לעניין ההכשרה, לרבות לעניין המוסד שבו ילמד החומר הנדרש. תנאי-הסף שקיבלו תוקף של החלטה מאת מועצת הרבנות הראשית הם אלו: הצגת אישור מדיין, רב עיר, רב שכונה, רב אזורי, רב ישוב, רב אחר שהוא עובד ציבור, ולפיו מוכר המועמד כאדם הראוי להשגיח על ענייני הכשרות וכי הוא מקיים אורח חיים דתי; המועמד מעל גיל 18 והוא בוגר 12 שנות לימוד. תנאי-סף שהיו תקֵפים בעבר שוּנוּ, ומעתה נקבעו הדרישות המצטברות הבאות: המועמד נבחן והוסמך לשמש כמשגיח כשרות על-ידי הרבנות הראשית; המועמד מחזיק בתעודת משגיח כשרות בתוקף מטעם הרבנות הראשית; המועמד לא הורשע בעבירה פלילית שנוכח נסיבותיה, מאפייניה וחומרתה אין הוא ראוי לשמש כמשגיח כשרות. העדכון הנ"ל פורסם בחוזר המנהל הכללי של המשרד לשירותי דת ביום א' בניסן תשע"ד (1.4.2014).

4.

הנה כי כן, הסוגיה מושא העתירה באה על פתרונה. העתירה מיצתה את עצמה. הרבנות הראשית אמרה את דברהּ להנחת דעת העותרות בעתירתן, והמשרד לשירותי דת עיגן את הדברים כהווייתם בחוזר המנכ"ל. אכן, הלכה פסוקה היא כי "מצד נאמנות אין שום חשש שאם אך היא מוחזקת לאשה כשרה וליודעת ומבינה איך ומה להשגיח יש לסמוך עליה"

(ראו בהרחבה: שו"ת אגרות משה, יורה דעה חלק ב, סימן מד, ושם גם התייחסות לדין שררה). בתמצית: אין עוד מניעה לנשים, ככאלה, מלשמש כ משגיחות כשרות .

5.

העתירה נמחקת אפוא בזאת.

המשיבים ישלמו לעותרות שכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ₪.