ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 4780/94
בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין
כבוד השופט א' גולדברג
כבוד השופטת ד' דורנר
המערער: ראובן יפה
נגד
המשיבה: חנה גלזר (יוהנה)
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי
בתל-אביב בתיק ה"פ 1257/92 מיום 20.6.94
שניתן על ידי כבוד השופט א' גורן
תאריך הישיבה:
ח' בתמוז תשנ"ז (13.7.97)
בשם
המערער : עו"ד אברהם שאול
בשם המשיבה: עו"ד יוסי אשד
פ ס ק - ד י ן
1.לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו אשר דחה תובענה שהוגשה על ידי המערער על דרך של המרצת פתיחה לאכוף הסכם מיום 25.7.91 שנחתם בין המבקש לבין המשיבה. עילת הדחיה: נתקיימו התנאים להחלתה של הדוקטרינה של "לא נעשה דבר" .(non est factum) לענין זה קיבל בית המשפט המחוזי את גירסתו של אחיינה של המוכרת, שהתגורר עמה, שהוא רימה את המוכרת, המצויה בגיל מתקדם, והטעה אותה להאמין שהמדובר במסמך בעל משמעות משפטית שונה מאשר הסכם המכר.
2.לקראת הדיון בערעור עתר המערער להגשת ראיה נוספת שעל פיה זמן קצר לאחר פסק הדין נערך חוזה בין המוכרת לבין בנו של האחיין שלפיו הועברה הדירה נשוא ההתדיינות לבעלותו של זה; מכאן - כך טוען המערער - יש חשש ממשי שגרסת המוכרת הועלתה מלכתחילה תוך כדי עריכת קנוניה בינה לבין האחיין או בנו. חרף טענות המשיבה אנו סבורים שהראיה החדשה היא רלוונטית ומן הראוי לאפשר לבעלי הדין להביא ראיות נוספות במשפט.
לאחר שאנו מחליטים שיש מקום להחזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי אנו סבורים שיש מקום, לאחר שמיעת ראיות נוספות, להזקק במידת הצורך, גם לשאלה המשפטית לגבי שילובה של דוקטרינת "לא נעשה דבר" בין הסעיפים הרלוונטים לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג - 1973. סגן הנשיא המלומד גם יוכל בגדר הדיון שלפניו לברר מה טיב זכויותיו של בן האחיין בדירה שהועברה לבעלותו.
על יסוד האמור לעיל אנו מקבלים את הערעור ומחזירים את הענין לבית המשפט המחוזי על מנת שיפעל לפי ההנחיות שבפסק דין זה.
הוצאות ערעור זה בסכום של 20,000 ש"ח תקבענה לפי התוצאות בדיון החוזר בבית המשפט המחוזי.
ניתן היום, ח' בתמוז תשנ"ז (13.7.97).
המשנה לנשיא ש ו פ ט ש
ו פ ט ת
העתק מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
94047800.
B05
/שב