פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה
לצדק
בג"ץ
4781/09
לפני:
כבוד המשנָה לנשיא מ' נאור
כבוד השופט ס' ג'ובראן
כבוד השופט י' דנציגר
העותרת:
אדם טבע ודין - אגודה ישראלית להגנת הסביבה
נ ג ד
המשיבות:
1. המועצה הארצית לתכנון ולבניה
2. הרשות הממשלתית למים ולביוב
3. מקורות חברת המים הלאומית
הודעה מעדכנת מטעם העותרת מיום
19.1.2014; הודעה מטעם המשיבים 3-1 ותגובה ל"הודעה מעדכנת מטעם
העותרת" מיום 20.1.2014
בשם העותרת:
עו"ד אסף רוזנבלום
בשם המשיבות 2-1:
עו"ד תדמור עציון
בשם המשיבה 3:
עו"ד מרב שיבק
החלטה
המשנָה לנשיא מ' נאור:
1.
ביום 18.7.2011 ניתן צו החלטי (המשנָה לנשיא מ' נאור והשופטים ס' ג'ובראן ו י' דנציגר ) בתיק שבכותרת לפיו בחלוף שנתיים מיום מתן פסק הדין, תמ"א 34ב'/5 (להלן: התמ"א ) לא תאפשר עוד הוצאת היתרי בניה, אלא מכוח תכנית הכוללת הוראות מפורטות לביצוע, ובכללן הגדרה מדויקת של מיקומו, גודלו ותיחומו של המבנה שהיא מאפשרת להקים. יחד עם זאת, צוין בפסק הדין כי "מובהר המובן מאליו והוא, כי כוחה של הכנסת הוא לשנות את הוראות החוק בנדון, ואם כך תעשה בתוך שנתיים, כוחו של החוק גובר על פסק דין זה". עוד צוין כי הצו ההחלטי אינו חל על קווי מים שקוטרם אינו עולה על 48 צול ואולם, בחלוף שנתיים שומר כל אחד מהצדדים טענותיו לגבי קווי מים כאלה.
2.
בהמשך הוגשו בקשות שונות מטעם המשיבות 2-1 (להלן: המדינה ) והמשיבה 3, מקורות חברת המים הלאומית (להלן: מקורות ), לדחות את כניסתו לתוקף של הצו ההחלטי שאמור היה להיכנס לתוקף ביום 18.7.2013 (ראו: בקשות מימים 15.7.2013, 17.7.2013, 7.11.2013). הטעם לבקשות היה הליכי חקיקה שטרם הושלמו, שמטרתם, לטענת המבקשות, הייתה לתקן את הוראות חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 באופן שיאפשר הוצאת היתרים מכוח התמ"א.
תחילה דחינו את מועד כניסתו של הצו ההחלטי לתוקפו ליום 18.12.2013 (החלטה מיום 22.7.2013, המשנָה לנשיא מ' נאור והשופטים ס' ג'ובראן ו י' דנציגר ). בהמשך, עוכב ביצועו של הצו ההחלטי עד ליום 25.12.2013 (המשנָה לנשיא נאור, החלטה מיום 16.12.2013). עיכוב הביצוע הוארך בהמשך עד ליום 7.1.2014 (המשנָה לנשיא נאור, החלטה מיום 22.12.2013).
3.
ביום 1.1.2014 הודיעה המדינה כי ביום 23.12.2013 אישרה מליאת הכנסת, בקריאה שנייה ושלישית, את הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 100), התשע"ד-2013 (להלן: תיקון מס' 100 ), אשר מעגן את סמכותה של הוועדה המקומית ליתן היתרים מכוח תכנית מתאר ארצית, בהתקיים התנאים שנקבעו במסגרת התיקון. העותרת טענה בתגובה כי לשון תיקון מס' 100 מלמדת, כי ההסדר שנקבע בתיקון אינו חל על כל המתקנים שהקמתם הוסדרה בתמ"א. על כן, ביקשה העותרת מבית המשפט להורות למשיבות להבהיר את עמדתן בסוגיה זו, וציינה כי ככל שיידרש עיכוב נוסף של מועד ביצוע פסק הדין היא תסכים לכך.
בית המשפט (המשנָה לנשיא מ' נאור) ציין בהחלטה מיום 6.1.2014, כי דומה כי חילוקי הדעות שמעלה העותרת אינם צריכים להתברר במסגרת הליך זה. הוצע כי הצדדים יבואו בדברים, וכי ככל שישנה שאלה טעונה הכרעה בתיק זה תיעשה פנייה מתאימה בתוך שבועיים.
4.
ביום 19.1.2014 הגישה העותרת הודעה מעדכנת. בהודעתה, עמדה העותרת על טענתה לפיה לכאורה תיקון מס' 100 אינו חל על חלק מהמתקנים שהקמתם הוסדרה בתמ"א. העותרת הוסיפה וציינה כי היא מודעת לשלב הדיוני בו מצוי הליך זה, אך לטענתה לכל קביעה, ישירה או עקיפה, של בית המשפט בשאלה המשפטית המונחת לפתחו, קרי היקף תחולת תיקון מס' 100 על התמ"א, צפויה להיות משמעות תקדימית בנוגע ליישומו העתידי של תיקון מס' 100. העותרת ביקשה ליתן לצדדים פרק זמן נוסף לצורך מיצוי ההידברות ביניהם, ולחלופין ליתן לצדדים להגיש השלמות טיעון בנוגע לשאלה המשפטית שהעלתה העותרת. המשיבות 3-1 טענו בתגובה, כי הטענה שמעוררת כעת העותרת היא טענה חדשה, שעניינה בתיקון חקיקה שהתקבל לאחר שניתן הצו ההחלטי. על כן, נטען כי אין מקום לדון בה במסגרת הליך זה.
5.
לאחר שעיינו בהודעה המעדכנת מטעם העותרת ובתגובת המשיבות 3-1, לא ראינו מקום ליתן החלטות נוספות בעניין. בהודעה המעדכנת העותרת אינה מעלה שאלה הטעונה הכרעה בתיק זה . ההליך הנוכחי אינו המסגרת המתאימה להעלאת טענות בדבר היקף תחולתו של תיקון מס' 100. ככל שלעותרת ישנן השגות בדבר יישום התיקון האמור על התמ"א, פתוחה בפניה הדרך לנקוט בהליך מתאים. מובן כי החלטה זו אינה מונעת מן הצדדים לבוא בדברים בנוגע לסוגיה שבמחלוקת, ואף רצוי כי יעשו כן. מכל מקום בקשות הארכה התבקשו בשל הליכי החקיקה ומשאלה הסתיימו אין עוד הצדקה למתן ארכות, ואף לא התבקשו ארכות נוספות.
6.
מיותר לציין כי בהחלטה זו איננו מביעים כל עמדה באשר לטענה החדשה שהעלתה העותרת.
התיק ייסגר.
ניתנה היום, כ"ה
בשבט התשע"ד (26.1.2014).
המשנָה לנשיא
ש ו פ ט
ש
ו פ ט