החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 4806/07 עמותת"אזרחים למען הסביבה והגליל" נ. השר להגנת הסביבה

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · מחיקת עתירה והוצאותבקשה למחיקת עתירה מנהלית (בג"ץ) על פי הסכמת בעלי הדין, עם החלטה בשאלת ההוצאות

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון הורה על מחיקת העתירה על פי הסכמות בעלי הדין, בניכוי סכום האגרה הקבוע בתוספת לתקנות האגרות. נקבע כי המשיבים יישאו בהוצאות העותרת בסך 10,000 ש"ח בשל מידת הצדקת העתירה והסעד שהושג בעקבותיה. הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום ההחלטה.

העובדות

עמותה עתרה לבג"ץ בנושא הגנת הסביבה נגד השר להגנת הסביבה ומשרדים נוספים. הצדדים הגיעו להסכמות, והוגשה בקשה למחיקת העתירה. העותרת ביקשה הוצאות, והמשיבים השאירו את ההכרעה לשיקול דעת בית המשפט.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להורות על מחיקת העתירה על פי הסכמת בעלי הדין?
  2. 2.האם יש לחייב את המשיבים בהוצאות העותרת, ובאיזה שיעור?

הלכות

  1. 1

    כאשר המשיבים לא סתרו את טענות העותרת לעניין מידת הצדקת העתירה ומיצוי ההליכים, והשאירו את ההכרעה בהוצאות לשיקול דעת בית המשפט, קם בסיס בדין לחיובם בהוצאות

    ״המשיבים, בתגובתם לעניין זה, לא סתרו את טענת העותרת לפיה הגשת העתירה היתה מוצדקת״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    בקביעת שיעור ההוצאות יש להביא בחשבון את פתרון ההליך ללא דיון, מהות העניין, משך הזמן שחלף והמורכבות

    ״יש גם ליתן את הדעת למהות העניין כמו גם לזמן הלא מבוטל שחלף למן הגשת״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • מחיקת עתירה
  • הסכמות בעלי הדין
  • הוצאות
  • אגרה
  • הצמדה וריבית
  • מיצוי הליכים
  • שיהוי
  • הגנת הסביבה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

בבית המשפט העליון בירושלים

בג"ץ

4806/07 - ז'

בפני:

כבוד הרשם יגאל מרזל

העותרת:

עמותת "אזרחים למען הסביבה והגליל"

נ

ג

ד

המשיבים:

1.השר להגנת הסביבה

2.המשרד להגנת הסביבה

3. משרד האוצר

4. משרד הפנים

בקשה למחיקת העתירה

פסק-דין

על פי הסכמות בעלי הדין תימחק העתירה שבכותרת. האגרה תושב בניכוי הסכום הקבוע בפריט 33 לתוספת לתקנות בתי משפט (אגרות), התשס"ז – 2007. אשר לבקשת העותרת להוצאות, הרי שמצאתי בנסיבות המקרה מקום להיעתר לה. המשיבים, בתגובתם לעניין זה, לא סתרו את טענת העותרת לפיה הגשת העתירה היתה מוצדקת; כי התנהלותה היתה בלא שיהוי ותוך מיצוי הליכים וכי הגשת העתירה הובילה לקבלת הסעד אם לא למצער, קידמה אותו באופן משמעותי. המשיבים השאירו בנסיבות אלו את ההכרעה לשיקול דעת בית המשפט. קם אפוא בסיס בדין לחיובם בהוצאות העותרת. אשר לשיעור החיוב, הרי שיש אכן ליתן הדעת לפתרון ההליך בלא צורך בקיום דיון. יש גם ליתן את הדעת למהות העניין כמו גם לזמן הלא מבוטל שחלף למן הגשת העתירה ועד להשלמת התקנות, גם בהתחשב במורכבות העניין. שקלול נתונים אלו, מוביל למסקנה כי על המשיבים לשאת בהוצאות העותרים בהליך זה בסך של 10,000 ₪. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כדין,

מיום ההחלטה ועד התשלום בפועל.

ניתן היום, י"ב ניסן תשס"ט (6.4.2009).

יגאל מרזל, שופט

ר ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1כאשר המשיבים לא סתרו את טענות העותרת לעניין מידת הצדקת העתירה ומיצוי ההליכים, והשאירו את ההכרעה בהוצאות לשיקול דעת בית המשפט, קם בסיס בדין לחיובם בהוצאות
  2. 2בקביעת שיעור ההוצאות יש להביא בחשבון את פתרון ההליך ללא דיון, מהות העניין, משך הזמן שחלף והמורכבות