פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בירושלים
בש"פ
4818/99
בפני:
כבוד השופט מ' אילן
העורר:
סמיר
ברכאת
נגד
המשיב
ה :
מדינת ישראל
ערר
על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה
מיום
20.6.99 בתיק ב"ש 2039/99 (ת"פ 274/98)
שניתנה
על ידי כבוד השופט י' דר
תאריך
הישיבה: י"ט באב תשנ"ט (1.8.99)
בשם
העורר: עו"ד אבראהים סלימאן
בשם
המשיבה: עו"ד רבקה לוי גולדברג
החלטה
העורר הובא לדין בבית המשפט המחוזי בחיפה ב10.7.98- בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות. לפי בקשת המדינה נדונה שאלת מעצרו עד תום ההליכים. בסופו של דבר הוא שוחרר בחלופת מעצר בתנאים מגבילים, שכללו, בין היתר, חובת מגורים בבית גיסתו בגוש חלב ומעצר בית מלא. העורר ערר לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון קיבל את הערר באופן חלקי ביום 26.7.98, ביטל את מעצר הבית המוחלט והתיר לעורר להימצא מחוץ לבית, גם לא בגוש חלב. ב1.11.98- הותר לעורר, בהחלטת בית המשפט המחוזי, להיכנס לכל ישוב בארץ מלבד חיפה. ב28.1.99- הותר לעורר להתגורר אפילו בחיפה, ובלבד שיהיה במרחק רדיוס של קילומטר וחצי מביתו ומבית המתלונן. במסגרת הדיון לפני ההחלטה ההיא, התחייב העורר שלא לבקש בקשות נוספות, אלא אם כן יהיה שינוי נסיבות קיצוני. אותה עת היה המשפט קבוע ל9.5.99-. בגלל אילוצים בבית המשפט דחתה השופטת את המשפט ל16.7.99-. יותר מאוחר, ביטלה השופטת גם מועד זה וקבעה שני מועדים: 26.10.99 ו3.11.99-. סניגורו של העורר סבור, שיש בשינוי זה במועדי המשפט משום הצדקה לפניה מחודשת. הוא פנה לבית המשפט המחוזי בבקשה לעיון מחדש, ובקשתו נדחתה. מכאן הערר שלפני.
אני סבור, שיש להצטער על כך, שהמשפט נדחה מפעם לפעם. במשפטם של אנשים שמשוחררים בערובה בתנאים מגבילים, יש לקחת עובדה זו בחשבון בעת קביעת מועדים, הגם שאינם עצורים. יחד עם זאת אינני סבור, שדחיית המועד כשלעצמה היא משום שינוי נסיבות קיצוני, המבסס פניה נוספת לבית המשפט. אני סבור, שכב' השופט דר בבית המשפט המחוזי בחיפה צדק בהחלטתו כשדחה את הבקשה, ואני דוחה את הערר.
ניתנה היום, י"ט באב תשנ"ט
(1.8.99).
ש ו פ ט
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
99048180.
T01