בג"ץ 4838/05 אלכסנדר ברמן נ. משרד הפנים

העותר ואמו עתרו כנגד סירובו של משרד הפנים ליתן לעותר מעמד מכוח שבות. העילה שהעלו העותרים לטענתם, כי העותר עלה ארצה כבן מאומץ של מי שהיה אותה עת בעלה של אמו ונשא אותה לאשה ואימץ את ילדיה הקטינים סמוך למועד עלייתו. העותרת וילדיה הגיעו ארצה מספר חודשים לאחר מכן. לאחר זמן העותרת התגרשה ממי שהוצג כאב מאמץ בבואם ארצה ונישאה לאזרח ישראלי שהוא כיום בן זוגה. מכוח נישואיה נמצאת אמו של העותר היום בהליך המדורג לקבלת מעמד בישראל. משרד הפנים סירב ליתן לעותר שהוא יליד יוני 1987, מעמד על פי חוק השבות כי לא הכיר באימוץ בנסיבות עניינו של העותר כמעניק לו מעמד של "בן של יהודי". אין חולק כי בן מאומץ כאשר האימוץ תקף לכל דבר ועניין יכול וייחשב כבן גם לעניין שבות, אלא שנסיבות עניינו של העותר וטיב הקשר עם האב המאמץ מאז הגיע העותר ארצה, הם שהביאו לכך שהעותר לא הוכר כבנו, וכנותו של אותו אימוץ אינה מקובלת על המשיב.

עתה מוכן המשיב לאפשר לעותר שהגיע עם אמו בהיותו קטין, לעבור את ההליך שגם האם תעבור, והוא הליך מדורג שראשיתו במעמד של א/5 לקראת התאזרחות. בנסיבות אלה לא ראינו להתערב לשם מתן מעמד לעותר מכוח האימוץ בשל הבעייתיות שבאימוץ זה.

עם זאת אנו סבורים שעל המשיב להביא בחשבון שהעותר הגיע ארצה עם אמו כקטין וגדל בישראל כשאמו אכן בעלת זכות ב"כוח" להתחיל הליך של התאזרחות. נתנו דעתנו לטענת בא-כוח העותר כי למרשו אין דרכון אוקראיני ובגילו לא יוכל לקבל דרכון בשל התנאים שממשלת אוקראינה מציבה לקבלת דרכון. אנו מניחים שבשל כל הנסיבות לא יעמוד המשיב על דרישתו כי העותר יציג דרכון זר בתוקף בטרם יינתן לו מעמד של א/5 לתחולת המסלול. תשומת לב המשיבים לכך שמעמדו הנוכחי של העותר בתוקף עד 1.1.2009, ולפיכך עליהם לסיים הטיפול בעניינו עד למועד זה.

על רקע כל האמור משך בא-כוח העותרים את עתירתו תוך שמירת טענותיו.

העתירה נמחקת, אפוא, בכפיפות לקיום ההסדר המפורט לעיל.