פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בג"ץ
4842/15 - י'
לפני:
כבוד הרשמת ליאת בנמלך
העותר:
שקורי חביב
נ ג ד
המשיבים:
1.
שר האוצר - משרד האוצר
2. שר הבינוי והשיכון - משרד הבינוי
בקשה לפי פקודת בזיון בית משפט
החלטה
הליך זה הסתיים בפסק-דין מיום 21.12.2015 בו נמחקה העתירה לבקשת ובהסכמת הצדדים.
בבקשה אשר הובאה בפניי טוען העותר כי המשיבים לא קיימו את ההסכמות אשר על בסיסן הוסכם על מחיקת העתירה (הן ההסכמות המהותיות והן חיוב המשיב 2 בהוצאותיו, בסך של 2,600 ש"ח), והוא מבקש ליתן צו מכוח פקודת בזיון בית משפט.
מבלי להביע כל עמדה לגופם של דברים, אין מקום ליתן בענייננו את הסעד המבוקש. בפסק הדין נקבע כי העתירה נמחקת בהסכמה אך לא ניתן בגדרו תוקף של פסק דין להסכמות הצדדים, וכבר נפסק כי ככלל אי עמידה בהצהרות שעל יסודן נמחקה עתירה אינה מקימה עילה בהליך לפי פקודת ביזיון בית משפט (בג"ץ 3114/06 פרלמן נ' עיריית פתח תקווה (11.9.2012)). עוד אציין כי גם הטענה בדבר אי תשלום הוצאות אינה מקימה עילה כאמור, שכן הליך לפי פקודת ביזיון בית משפט הוא הליך שיורי, וככלל אף אין לעשות בו שימוש כדי לגבות חיוב כספי (ראו: עע"ם 1753/13 עמותת תושבים למען נווה צדק נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, מחוז תל אביב , פסקה 8
(28.12.2015); בע"ם 4775/08 פלונית נ' פלוני
(8.7.2008)). אעיר בהקשר זה כי העותר לא צירף אסמכתא לכך שערך פניה כלשהי למשיב 2 ביחס להוצאות שנפסקו, ומכל מקום חזקה על המשיב 2 כי יפעל בעניין בהתאם להוראות כל דין (וראו תקנות הוצאה לפועל של פסקי דין נגד המדינה, תשל"ז-1976).
מטעמים אלו הבקשה נדחית.
כאמור אין בהחלטתי זו כדי
לנקוט כל עמדה לגופם של דברים, ולעותר פתוחה הדרך לפעול במתווה המתאים, כולל הגשת עתירה חדשה, אם סבור הוא כי עומדת לו עילה שבדין לכך.
ניתנה היום, ט' בניסן
התשע"ו (17.4.2016).
ליאת
בנמלך
ר
ש מ ת