פרטי ההליך
ב
בית-המשפט העליון
רע"פ
4844/00
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
כבוד השופט י' טירקל
כבוד השופט א' א' לוי
המבקש
ת:
מדינת ישראל
נגד
המשיבים:
1. אריה ברקאי
2. אורי ברקאי
3. פיליפ ברקאי
בקשה
לתיקון טעות בפסק-דין
בשם
המבקשים
:
עו"ד
לאה מרגלית
החלטה
השופטת ד' דורנר :
המשיבים הגישו לבית-משפט זה בקשת רשות ערעור על פסק-דין של בית-המשפט המחוזי בחיפה, שדחה את ערעורם כנגד הרשעתם בעבירות של אי-העברת מסים לרשויות המס. בפסק-דין שניתן על-ידינו בתאריך 9.12.01, לאחר שבקשת המשיבים נידונה כאילו ניתנה רשות ערעור, קיבלנו באופן חלקי את ערעור המשיבים, ובכלל זה את ערעורו של המשיב 2 (להלן: אורי), זיכינו את המשיבים מחלק מן העבירות שבהן הורשעו, ובין היתר קבענו כי יש לבטל עונש מאסר בפועל של שישה חודשים שהוטל על אורי.
ביני לביני, בתאריך 16.10.00, כארבעה ימים לאחר שהתקיים דיון בפנינו בערעור המשיבים, הוגשה על-ידי בא-כוחם של המשיבים, עורך-הדין מיכאל שחור, הודעה, שזו לשונה:
מאז מתן ההחלטה במחוזי, נוצר נתק בין החתום מטה לבין אורי. מהיכרותו של החתום-מטה עם אורי, נראה כי מבחינה נפשית נשבר אורי. לפי דבריו לחתום-מטה "אין הוא מאמין עוד במערכת". מאז מתן ההכרעה במחוזי, התקשה החתום-מטה לשוחח בכלל, ובפרט על בסיס רציונאלי , עם אורי.
העדר הבסיס הרציונאלי לתגובות אורי, בא לידי ביטוי בהתעקשותו להתחיל מיד את עונש המאסר. לפיכך הורה אורי... שלא לבקש בעבורו עיכוב ביצוע, כפי שנתבקש וניתן לשני [המשיבים] האחרים. לאחר מכן, ניתק אורי מגע ולא ניתן היה להשיגו...
החתום-מטה
הסביר לאורי ברקאי , כי מבקשת רשות הערעור דנן יוכל הוא לצאת נשכר ובשום פנים לא להיפגע. אולם, "התקשורת" עם אורי לא הצליחה להיות על בסיס רציונאלי, תוך שאורי מודה... שאין בידו לספק הסבר רציונאלי. אורי אישר באוזני החתום-מטה, כי ברור לו שמבקשת רשות הערעור הוא יוכל אך ורק לצאת נשכר אך עמד על דרישתו למחוק אותו מהערעור.
בנסיבות אלו, אין לחתום-מטה מנוס אלא להסכים לבקשתו של אורי, ולבקש את שחרורו מהייצוג ואת מחיקתו של אורי מהערעור, תוך שהחתום-מטה משאיר לשקול דעת בית המשפט הנכבד כיצד לנהוג.
________________
מיכאל שחור, עו"ד
[ההדגשות במקור.]
בגדרי הבקשה שבפנינו לתיקון טעות טוענת המדינה, כי אורי נמחק מבקשת רשות הערעור שהוגשה על-ידי המשיבים, ועל-כן פסק-דיננו לא אמור היה לכלול התייחסות אליו. המדינה מפנה בהקשר זה להחלטה שניתנה על-ידי רשמת בית-משפט זה בתאריך 25.10.00, שבה נכתב:
לבקשת [משיב 2] ובא כוחו נמחק מערער זה מן הערעור.
המדינה ציינה, כי החלטה זו של הרשמת תוקנה כעבור ימים מספר בהסכמת הצדדים לאחר שבטעות נרשם בה שמו של המשיב 3 חלף שמו של אורי. טענת המדינה היא, כי התייחסותנו בפסק-דיננו לערעורו של אורי עולה כדי טעות הניתנת לתיקון לפי סעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד1984- (להלן: החוק).
יש לדחות את הבקשה לתיקון טעות.
כעולה מהודעת בא-כוחם של המשיבים, שהוגשה לאחר שכבר נסתיימה שמיעת ערעור המשיבים בפנינו ובטרם כתיבת פסק-הדין, החלטתו של אורי לבקש את מחיקתו מן הערעור הייתה - וכך גם החלטנו לראותה - בבחינת התרסה, שנבעה, ככל הנראה, ממצוקתו ומכאבו. אכן, כפי שהודיע בא-כוחו, עורך-הדין שחור, בקשתו של אורי הוגשה שלא על יסוד שיקולים שבהגיון. מסיבה זו, ומכיוון שנתבקשנו לשקול אם ראוי אומנם להיעתר לאורי בנסיבות שבהן אין הוא יכול להיפגע אם ימשיך לעמוד על ערעורו, החלטנו שלא לקבל את הבקשה.
משום-מה, לא הובאה בפנינו החלטת רשמת בית-משפט זה, והחלטה זו הובאה לידיעתנו רק עתה.
אלא שלהחלטה זו אין תוקף. בסעיפים 90-86 לחוק בתי המשפט, המסמיכים רשם לבצע פעולות שונות, אין הסמכה לרשם להתיר לבעל-דין לחזור בו מערעור שהגיש, לאחר שהערעור החל להידון בפני מותב. אף סעיף 87 לחוק, המסמיך רשם לתת פסק-דין שהוא מוסכם על הצדדים, איננו רלוואנטי למקרה שבפנינו, לאחר שהחלטת הרשמת - כעולה גם מנוסחהּ - לא ניתנה על יסוד הסכמת המדינה.
בהקשר זה יוער, כי אילו הייתה מתבקשת המדינה לתת את הסכמתה לתביעת אורי להימחק מן הערעור - להבדילה מהסכמת המדינה לתיקון הטעות בהחלטת הרשמת - ברי כי אף המדינה, הכפופה לחובות מוגברות של הוגנות, הייתה נדרשת לשקילת נסיבות העניין המיוחדות.
בפסק-דיננו לא נפלה איפוא טעות. לפיכך הבקשה נדחית.
ניתנה היום, ט"ז בטבת תשס"ב
(31.12.01).
ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש
ו פ ט