בג"ץ 4856/18 ראמי עיץ נ. המפקד הצבאי לאזור איו"ש

המשיבים תפסו והחרימו רכב פולקסווגן אשר לטענת העותר היה בשימוש אשתו. זאת על רקע היותו פעיל חמאס המעורב בפעילות חמאס ארגונית ובשיקום מפקדת חמאס בראמללה וכמי שקיבל לידיו כספי טרור בסכום המספיק לכיסוי עלות הרכב שהוחרם.

העותר אף שהה במעצר מינהלי על רקע פעילותו הנ"ל וממנו שוחרר אך לאחרונה.

על ביצוע ההחרמה המליצה בפני המפקד הצבאי הוועדה לבחינת תפיסת רכוש שהוקמה מכח צו בדבר הוראות בטחון (תיקון מס' 54) (יהודה והשומרון) התשע"ז-2017. העותר ובא-כוחו הוזמנו להופיע בפני הוועדה אך לא התייצבו ועל כן בדיון שהסתיים בהמלצה להחרמה, הסתמכה הוועדה על טיעונים כתובים שהוגשו לה על ידי בא-כוח העותר.

בעתירה שב העותר וטוען כי אינו פעיל חמאס, כי לא קיבל כספים מן החמאס וכי הרכב שייך לאשתו ונרכש באמצעות הלוואה שנטלה. העותר הוסיף וטען כי הוא נכון לפדות את הרכב בין כנגד תשלום הסכום שנטען כי קיבל מארגון החמאס או על פי הערכת שמאי מטעם המשיבים באשר לשוויו. בהסכמת העותר, שמענו טיעון ועיינו בחומר חסוי במעמד צד אחד וכן שמענו הבהרות מפי גורמי הבטחון שהתייצבו לדיון. שוכנענו כי יש בסיס ממשי בראיות מנהליות למעורבותו של העותר בפעילות טרור במסגרת ארגון החמאס ולקבלת כספים כנטען. כמו כן, שוכנענו כי במקרה דנן ומטעמים ראויים שהוצגו בפנינו במעמד צד אחד אין לאפשר את פדיון הרכב באיזו מן החלופות שהוצעו.

אשר על כן, העתירה נדחית.