פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 4863/07 פלוני נ. שר הפנים

ניתן ביום

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בג"ץ דחה עתירה למתן תעודת זהות ישראלית, תושבות קבע או אזרחות לעותר שקיבל רישיון ישיבה בשנת 1997 והגיש את העתירה רק בשנת 2007. בית המשפט קבע כי העתירה נגועה בשיהוי, וכי לעותר לא הייתה זכאות למעמד מכוח חוק הכניסה לישראל, ומכאן גם לא לאזרחות. העותרים חויבו בשכר טרחה של 5,000 ש"ח.

העובדות

העותר 2 קיבל רישיון ישיבה מסוג א/5 לתקופה של שנה בשנת 1997 והעתירה הוגשה בשנת 2007. העותר 2 התגורר בשטחים עם אמו ולא נמנה עם בני המשפחה שעברו לישראל. העותר 1 חזר בינתיים לשטחים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לתת לעותר 2 תעודת זהות ישראלית, תושבות קבע או אזרחות?
  2. 2.האם העתירה נגועה בשיהוי המצדיק את דחייתה?

הלכות

  1. 1

    עתירה שהוגשה לאחר שנים רבות מקבלת רישיון הישיבה נגועה בשיהוי, והשיהוי לבדו עשוי להביא לדחייתה.

    ״העתירה נגועה בשיהוי ואפשר שדי בכך על מנת להביא לדחייתה.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    לעותר שלא היה זכאי למעמד מכוח חוק הכניסה לישראל אין זכאות לאזרחות.

    ״בנסיבות האמורות ברי שאין לעותר 2 זכאות לקבל מעמד בישראל מכוח חוק הכניסה לישראל, ומקל וחומר שאין הוא זכאי לקבלת אזרחות.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • שיהוי
  • תעודת זהות
  • תושבות קבע
  • אזרחות
  • רישיון ישיבה
  • עתירה
  • שכר טרחת עורך דין

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה

לצדק

בג"ץ

4863/07

בפני:

כבוד השופט א' גרוניס

כבוד השופט א' רובינשטיין

כבוד השופט ח' מלצר

העותרים:

1. פלוני

2. פלוני

נ ג ד

המשיבים:

1. שר הפנים

2. שר חינוך

3. ראש המנהלה הביטחונית לסיוע בשירות

ביטחון

כללי

עתירה למתן צו על-תנאי ולצו ביניים

תאריך הישיבה:

ח' באדר התש"ע

(22.2.2010)

בשם העותרים:

עו"ד רונן כהן

בשם המשיבים:

עו"ד גלעד שירמן

פסק-דין

השופט א' גרוניס:

1.

בעתירה שבפנינו מבוקש כי תינתן לעותר 2 תעודת זהות ישראלית, תושבות קבע או אזרחות. דינה של העתירה להידחות.

2.

העתירה נגועה בשיהוי ואפשר שדי בכך על מנת להביא לדחייתה. העותר 2, בנו של העותר 1, קיבל רישיון ישיבה מסוג א/5 לתקופה של שנה בשנת 1997. העתירה עצמה הוגשה אך בשנת 2007. זאת ועוד, לגופם של דברים לא מצאנו ממש בעתירה. נראה כי במשך שנים התגורר העותר 2 בשטחים, יחד עם אמו, היא אשתו השנייה של העותר 1. העותר 2 לא נמנה עם בני המשפחה, ילדיו של העותר 1 מאשתו הראשונה, שעברו עימו לישראל. יצוין, כי בינתיים חזר אף העותר 1 לשטחים. בנסיבות האמורות ברי שאין לעותר 2 זכאות לקבל מעמד בישראל מכוח חוק הכניסה לישראל, ומקל וחומר שאין הוא זכאי לקבלת אזרחות.

3.

העתירה נדחית. העותרים ישאו בשכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ש"ח.

ניתן היום, ח' באדר התש"ע (22.2.2010).

ש ו פ ט

ש ו פ ט

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1עתירה שהוגשה לאחר שנים רבות מקבלת רישיון הישיבה נגועה בשיהוי, והשיהוי לבדו עשוי להביא לדחייתה.
  2. 2לעותר שלא היה זכאי למעמד מכוח חוק הכניסה לישראל אין זכאות לאזרחות.