בג"ץ 4875/09 מסארווה חירי נ. שר הרווחה

המשנה לנשיאה א' ריבלין:

1.

העותר הוא אסיר פלילי המרצה את מאסרו השביעי בכלא בגין עבירות סמים, גניבה, איומים ועבירות על חוק הכניסה לישראל. בעתירתו הוא מבקש כי תוכן עבורו תוכנית שיקום לאחר שחרורו על ידי הרשות לשיקום האסיר.

2.

מתגובתה המקדמית של המדינה עולה כי במהלך מאסרו הגיש העותר מספר רב של עתירות אסיר המכוונות נגד שירות בתי הסוהר, העוסקות, בין השאר, בעניין שיקומו. נושא זה נידון באופן ספציפי בשנה האחרונה על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו במסגרת שתי עתירות אסיר: בעע"א 2849/08 נדחתה טענתו של העותר בדבר סירובן של רשות שיקום האסיר ועיריית טירה לסייע בשיקומו. נפסק כי סיוע הרשות לשיקום האסיר הותנה בשילובו של העותר בתכנית טיפולית וכי העותר אף שולב במסגרת טיפולית, אלא שהוא הורחק ממנה משלא שמר על כללי המסגרת הטיפולית הקיימים. במסגרת עע"א 2857/08 שב בית המשפט המחוזי ודן בעניינו של העותר ובטענתו לפיה הרחקתו מהמסגרת הטיפולית נבעה משיקולים לא ענייניים. בית המשפט המחוזי דחה את העתירה, אך קבע, יחד עם זאת, כי מן הראוי לקבוע לעותר ראיון עם מפקד מתקן הכליאה בו הוא שוהה, על מנת שיוכל לשטוח בפניו את כל טענותיו.

העותר פנה לבית משפט זה בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי (רע"ב 10605/08) וביקש להיפגש עם מפקד הכלא. לאחר הגשת בקשת רשות הערעור הוגשה לבית משפט זה הודעה מעדכנת מטעם שירות בתי הסוהר, ובה צוין כי קצין האסירים במתקן בו מוחזק העותר קיים ראיון עם העותר וכי טענותיו נשמעו. לאור האמור דחה רשם בית משפט זה את בקשת העותר לפטור מאגרה, בקובעו כי ההליך אינו מגלה עילה, שכן הבעיה העיקרית שהעלה העותר היתה שאלת קיום הראיון עימו, וכי ראיון זה נתקיים. משלא שולמה אגרה, דחה הרשם הנכבד ביום 2.6.09 את בקשת רשות הערעור הנ"ל.

3.

בתגובתה טוענת המדינה כי העתירה שלפנינו אינה אלא ניסיון נוסף של העותר להעלות את אותן טענות שנבחנו על ידי בית המשפט המחוזי במסגרת עתירות האסיר שהגיש. המדינה חוזרת על כך שהעותר שולב בתכנית שיקום בפיקוח רשות שיקום האסיר, אולם נשר ממנה משלא עמד בכללי המסגרת. עוד מציינת המדינה כי הוצע לעותר להשתלב בקהילה טיפולית שתתאים לבעיותיו הבריאותיות באום אל פאחם, אלא שהעותר מסרב להשתלב בקהילה זו בשל רצונו להשתלב בקהילה יהודית ובאזור המרכז דווקא, דבר המקשה על מציאת מסגרת שיקומית הולמת עבורו. בנוסף צוין בתגובה כי קיים קושי לשקם אסירים שמקום מגוריהם בעיר טירה, דוגמת העותר, נוכח סירובה של עיריית טירה להשתתף בעלויות רכז שיקום אסיר בעירייה. לבסוף צוין, לעניין פתרון הדיור שמבקש העותר, כי רשות שיקום האסיר כלל אינה עוסקת במציאת פתרונות דיור עבור אסירים, וכי עניין זה נמצא באחריותו ובסמכותו של משרד השיכון. העותר טוען גם כי פנה לשר הרווחה ולא קיבל מענה לפנייתו, אולם בירור אל מול לשכת שר הרווחה העלה – כך עולה מתגובת המדינה – כי פנייה כזו כלל לא נתקבלה בלשכת השר.

4.

מן המקובץ עולה כי דין העתירה להידחות על הסף – הן בשל מעשה בית דין והן משום שבית משפט זה, בשבתו כבג"ץ, אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות בית המשפט המוסמך.

למותר לציין כי ככל שיש בפי העותר טענות חדשות הנוגעות לשיקומו, שלא נבחנו על ידי בית המשפט המחוזי – פתוחה בפניו הדרך להגיש עתירת אסיר חדשה לבית המשפט המחוזי. זאת ועוד. בהחלטתנו מיום 25.6.09 נתבקשה המדינה להתייחס לבקשתו הנוכחית של העותר לקבל סיוע משפטי. בתגובתה מציינת המדינה כי ההחלטה הועברה אל האגף לסיוע משפטי, וכי במכתב מיום 14.7.09 הודיע הממונה על האגף, כי יעשה כל שביכולתו על מנת לסייע לעותר בייעוץ, בהכוונה משפטית ובניהול הליכים משפטיים, ככל שניתן בהתאם להוראות הדין. הסיוע, כך נמסר לנו, יוענק באמצעות לשכת הסיוע המשפטי בתל אביב בשיתוף עם הנהלת האגף לסיוע משפטית. העותר רשאי אפוא למלא טופס בקשה לסיוע משפטי ולהעבירו ללשכת הסיוע המשפטי בתל אביב, אם אמנם חפץ הוא בקבלת סיוע כאמור.

בכפוף להערותינו אלה, העתירה נדחית על הסף.