בג"ץ 4885/19 ערפה האני עבד-אלחי מוצטפה נ. מדינת ישראל

השופט ע' גרוסקופף:

1.

ביום 17.7.2019 הגישו העותרים עתירה למתן צו על תנאי שעניינה בבקשה כי המשיבים יסייעו לביצוע פינוי עצמי של פלישה נטענת בנכס המצוי בחלקה 446 בגוש 34020 בעיר העתיקה בחברון (להלן: "הנכס" ), ולחילופין כי המשיבים יפעלו לסילוק הפלישה בהתאם לסמכות המוקנית להם, באמצעות צו שימוש מפריע.

2.

ביום 9.9.2019 הגישו המשיבים את תגובתם המקדמית לעתירה במסגרתה דיווחו כי כוחות הצבא פינו ביום 4.8.2019 את הפלישה הנטענת מהנכס מושא העתירה, וכי לאחר הוצאת הציוד מן המבנה רותכו דלתות המבנה (סעיף 5 לתגובה).

3.

נוכח הודעת המשיבים, ביום 10.9.2019 התבקשו העותרים להודיע האם הם עדיין עומדים על עתירתם, וביום 16.9.2019 הודיעו כי "מבדיקה שערכו העותרים גילו כי הפלישה לא סולקה במלואה ועל כן הם מבקשים להתיר כניסתם ו/או כניסת נציג [מטעמם] לנכס כדי לבדוק באם אכן הפלישה סולקה וככל שכן יהיה ניתן להודיע על מחיקת העתירה" (סעיף 2 להודעה).

4.

ביום 16.9.2019 התבקשה התייחסות המשיבים להודעה מטעם העותרים. ביום 24.1.2020 הוגשה הודעה מטעם המשיבים לפיה ביום 15.1.2020 נערך סיור בנכס בו נכחו נציגי המשיבים ובא-כוח העותרים, וממנו עלה כי הפלישה הנטענת סולקה, הציוד הוצא מהנכס ודלתות המבנה רותכו. מכאן, טענו המשיבים כי העתירה התייתרה ודינה מחיקה.

5.

ביום 28.1.2020 התבקשו העותרים להודיע האם אין מקום למחוק את העתירה, נוכח הודעת המשיבים מיום 24.1.2020. ביום 3.2.2020 הודיעו העותרים כי עתירתם טרם מוצתה מן הטעם שלא סולקו הדלתות והחלונות שהתקינו הפולשים. לשיטתם, בהיעדר סילוק של אלה לא ניתן יהיה למנוע פלישה עתידית לנכס.

6.

תחילתה של עתירה זו היא בסילוק פלישה קיימת מהנכס. לאחר שהפולשים סולקו, והדלתות רותכו כדי למנוע פלישה עתידית, דומה שמוצו הסעדים שהוגדרו בעתירה כפי שהוגשה. לפיכך, העתירה מיצתה את עצמה ודינה להימחק.

7.

סוף דבר : העתירה נמחקת בזאת. אין צו להוצאות.