החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 4912/96 ודיסלב רחמימוב נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · חזרה מערעור על הכרעת הדין והגבלת הערעור לחומרת העונשערעור פלילי לבית המשפט העליון - החלטה על קביעת דיון והנחיות בדבר תסקיר שירות המבחן וצורך בתצהיר

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון קבע כי הערעור לא ישמע באותו יום ויקבע לדיון בהרכב בהקדם. נקבע כי המערער הנטען כי חזר מערעורו על ההרשעה בהשפעת עובדת סוציאלית חייב לאמת את טענתו בתצהיר תוך 15 ימים. במקרה שלא יוגש תצהיר, יכריע בית המשפט לאחר שמיעת טענות אם עוד קיים ערעור על ההרשעה.

העובדות

המערער הגיש הודעת ערעור על הרשעתו ועל חומרת העונש. ביום 1.3.98 הודיע כי מודה בעובדות ומבקש להגביל את ערעורו לעונש. לאחר מכן הגישו הסניגורים נימוקי ערעור נגד הכרעת הדין, והסבירו כי ההודעה נכתבה בהשפעת עובדת סוציאלית שהבטיחה חופשות בתמורה לחזרה מהערעור על ההרשעה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם המערער חזר בו מערעורו על הכרעת הדין ומבקש להגביל את הערעור לחומרת העונש?
  2. 2.האם יש לאמת בתצהיר את הטענה כי חזרתו מהערעור נעשתה בהשפעת עובדת סוציאלית בשירות בתי הסוהר?

הלכות

  1. 1

    על המערער המבקש להסתמך על טענה כי חזר בו מערעורו בהשפעת גורם חיצוני לאמת את טענתו בתצהיר הכולל את פרטי הגורם הנטען.

    ״נראה לנו שאם יבקש המערער להסתמך על הטענה, כי חזר בו מן הערעור על ההרשעה בהשפעתה של עובדת סוציאלית בשירות בתי הסוהר מוטל עליו לאמת את טענתו בתצהיר״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    אם לא יוגש תצהיר, על בית המשפט להכריע לאחר שמיעת טענות אם עודנו מצוי בפניו ערעור על ההרשעה.

    ״אם לא יוגש תצהיר כאמור יהיה על בית המשפט להחליט, לאחר שמיעת טענות, אם עוד מצוי בפניו ערעור על ההרשעה.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הכרעת הדין
  • תסקיר שירות המבחן
  • עובדת סוציאלית
  • שירות בתי הסוהר
  • תצהיר

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט

לערעורים פליליים

ע"פ 4912/96

בפני:

כבוד השופט א' מצא

כבוד

השופטת ט' שטרסברג-כהן

כבוד

השופט מ' אילן

המערער

:

ודיסלב

רחמימוב

נגד

המשיב

ה :

מדינת ישראל

ערעור

על פסק-דין בית המשפט המחוזי

בתל-אביב-יפו

מיום 15.5.96 בתפ"ח 277/95

שניתן

על ידי כבוד השופטים א' סטרשנוב,

ז'

המר, ש' טימן

תאריך הישיבה:

א' בשבט תשנ"ט

(18.1.99)

בשם

המערער

:

עו"ד יעקב שקלאר, עו"ד רצון דרחי

בשם

המשיב

ה: עו"ד

אורלי מור-אל

נוכחת

מתורגמנית לשפה הרוסית

ה

ח ל ט ה

לצערנו לא יעלה בידנו לשמוע ערעור זה היום. תואיל אפוא המזכירות לקבוע את הערעור לשמיעה בפני הרכב למועד קרוב אפשרי. לקראת הדיון יוגש לנו תסקיר שירות המבחן שיתייחס לרקעו האישי, למצב בריאותו ולנסיבותיו המשפחתיות של המערער.

לאחר שהוגשה לבית המשפט הודעת הערעור המקורית, בה השיג המערער גם על צדקת הרשעתו, כתב המערער ביום 1.3.98 לבית המשפט הודעה בגדרה הוא מודה באמיתות העובדות שנקבעו לחובתו בהכרעת הדין ומבקש להגביל את ערעורו לחומרת העונש. חרף הודעה זו, שנתקבלה בבית המשפט ביום 4.3.98, הגישו הסניגורים לבית המשפט (ביום 8.10.98) נימוקי ערעור מפורטים נגד הכרעת הדין. להסברת המיפנה הסתמכו הסניגורים על מכתב שכתב המערער ביום 14.7.98 לעו"ד חיים כהן, בו נטען, בין היתר, שאת הודעתו מיום 1.3.98, בה ביקש להגביל את ערעורו לחומרת העונש, כתב המערער בהשפעתה של עובדת סוציאלית בבית הסוהר, שאמרה לו כי אם יחזור בו מן הערעור על ההרשעה יזכה לחופשות מן המאסר. במכתבו האמור חוזר המערער וטוען לחפותו.

נראה לנו שאם יבקש המערער להסתמך על הטענה, כי חזר בו מן הערעור על ההרשעה בהשפעתה של עובדת סוציאלית בשירות בתי הסוהר מוטל עליו לאמת את טענתו בתצהיר, בו ימסור את שמה ויתר פרטיה הידועים לו של העובדת הסוציאלית עליה הוא מלין. אם בדעת המערער לעשות כן, עליו להגיש את תצהירו לבית המשפט תוך 15 ימים מהיום. אם לא יוגש תצהיר כאמור יהיה על בית המשפט להחליט, לאחר שמיעת טענות, אם עוד מצוי בפניו ערעור על ההרשעה.

ניתנה היום, א' בשבט תשנ"ט (18.1.98).

ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש

ו פ ט

עתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

96049120.

F06

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עפ 4912/96

הלכות

  1. 1על המערער המבקש להסתמך על טענה כי חזר בו מערעורו בהשפעת גורם חיצוני לאמת את טענתו בתצהיר הכולל את פרטי הגורם הנטען.
  2. 2אם לא יוגש תצהיר, על בית המשפט להכריע לאחר שמיעת טענות אם עודנו מצוי בפניו ערעור על ההרשעה.