פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
4917/05
בפני:
כבוד השופטת ד' ביניש
כבוד השופט א' גרוניס
כבוד השופט י' עדיאל
העותר:
פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. בית המשפט למשפחה רמת-גן, כב' השופטת עליסה מילר
2. פלוני
עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים
בשם העותר:
עו"ד נפתלי גור-אריה
פסק-דין
השופט י' עדיאל:
עניינה של עתירה זו בבקשת העותר להורות לבית המשפט לענייני משפחה ברמת-גן, שלא להפעיל את הדין האישי בעניינו במסגרת הדיון בתמ"ש 32071/02, ולעכב את הליכי המשפט בתיק זה, באופן שסכום המזונות בו ישא יעמוד על סכום המזונות שנקבע בהסכמת הצדדים בתיק קודם בו הצדדים התדיינו (תמש 32070/02), בסך 500 ש"ח. בנוסף מבקש העותר לקבל את ערעורו על החלטת שופטת בית המשפט לענייני משפחה (להלן - המשיבה 1) שלא לפסול את עצמה, ולהורות כי שופט אחר ימשיך בניהול המשפט. העותר מבקש צו ביניים לעיכוב ביצוען של ההחלטות וההליכים לפני בית המשפט לענייני משפחה, עד להכרעה בעתירה.
לטענת העותר, המשיב 2 נולד במסגרת מערכת יחסים זמנית ובלתי מחייבת בינו ובין אם המשיב 2, תוך גניבת זרעו במרמה וללא הסכמתו. לאחר הלידה הגישה נגדו אם המשיב 2 לבית המשפט לענייני משפחה ברמת-גן בתמש 32070/02, תביעת מזונות עבור המשיב 2. הצדדים הגיעו לפשרה שניתן לה תוקף של פסק דין, לפיה סכום המזונות יעמוד על 500 ש"ח. לאחר מספר חודשים פנתה אם המשיב 2 בתביעה נוספת למזונות הקטין בתמש 32071/02. במסגרת הליך זה, התלוי ועומד בפני בית המשפט לענייני משפחה, נקבע כי סכום המזונות יעמוד באופן זמני על 1,100 ש"ח. על הליך זה נסובה העתירה שבפנינו.
העותר טוען כי המשיבה 1 פעלה בצורה בלתי חוקית ופסולה, כאשר במסגרת החלטתה בתמש 32070/02, בו ניתן להסכמת הצדדים תוקף של פסק דין, המליצה לאם המשיב 2 להגיש תביעת מזונות חדשה. כן נטען כי המשיבה 1 הטעתה את בית הדין הרבני, ועשתה שימוש פסול ובלתי חוקי בדין האישי של העותר על-מנת למנוע ממנו להעלות טענות כנגד חיובו במזונות קטין.
העתירה אינה מגלה, על פניה, עילה להתערבות בית משפט זה. הלכה היא, כי בית משפט זה לא יתערב בהחלטות ביניים של בתי המשפט הרגילים, אלא במקרים נדירים בהם מתגלה כי בית המשפט פעל בחוסר סמכות, או "אם מתגלית תופעה קיצונית של שרירות בתחום שהוא מינהלי טהור" (ראו למשל: בג"ץ 8808/04 אפק נ' פרקליטות מחוז תל אביב, (טרם פורסם); בג"ץ 6876/01 ברלאי נ' שופטת בית משפט השלום בתל-אביב , (טרם פורסם); בג"ץ 583/87 הלפרין נ' כבוד סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים , פ"ד מא(4) 683, 702; בג"ץ 398/83 אביטן נ' הרכב של שלושה שופטים , פ"ד לז(3) 467, 471). המקרה שבפנינו איננו נופל בגדר אותם מקרים חריגים.
בפנינו מבקש העותר את התערבות בית המשפט הגבוה לצדק בהחלטות ביניים שיפוטיות של בית המשפט לענייני משפחה. סעיף 52(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 קובע כי המסגרת הראויה לבירור טענות העותר כנגד החלטות הביניים של בית המשפט לענייני משפחה בדבר דינו האישי וגובה המזונות היא בבקשת רשות ערעור בפני בבית המשפט המחוזי. כך גם באשר לטענותיו כנגד התנהלותה של המשיבה 1 בניהול המשפט ובקשתו לפסול את המשיבה 1 מלדון במשפטו, שמקומן, או במסגרת בקשת רשות ערעור או במסגרת בקשת פסלות שופט המוסדרת בסעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984. מטעמים דומים אין לקבל גם בקשה נוספת שהגיש העותר היום, בה הוא מעלה טענות שונות בנוגע להליך בקשת רשות הערעור שבינתיים נדון בפני בית המשפט המחוזי (השופטת י' שטופמן).
התוצאה היא שהעתירה נדחית על הסף.
ניתן היום, ט' בסיון תשס"ה (16.6.2005).
ש ו פ ט ת ש ו פ
ט ש ו פ ט