פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
4918/05
בפני:
כבוד השופטת ד' ביניש
כבוד השופטת א' גרוניס
כבוד השופט י' עדיאל
העותרים:
1. סעדי בדיעה
2. סעדי אמגד
3. סעדי נאדר ואח'
נ ג ד
המשיבים:
1. משרד הפנים
סניף עפולה
2. שר הפנים
עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים
בשם העותרים:
בעצמם
פסק-דין
השופט י' עדיאל:
העותרים מבקשים להורות למשיבים לאשר את בקשתם לאיחוד משפחות וכן מבקשים צו ביניים המונע את גירושו של העותר 2 מן הארץ.
כעולה מן העתירה ונספחיה, העותרת 1 הנה אזרחית ישראלית והיא אמם של העותרים 2 ו-3, גם הם אזרחי ישראל. בעתירה נאמר כי לעותרת שלושה ילדים נוספים אשר מתגוררים עם אביהם בשטחים. העותרים טוענים כי פנו עשרות פעמים למשיב כדי שזה יחדש את בקשתם לאיחוד משפחות, אולם זו נדחתה לאור החלטת הממשלה מיום 12.5.02 (להלן - החלטת הממשלה) וחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), תשס"ג-2003 (להלן - הוראת השעה). בנוסף, מבקשים העותרים למנוע את הרחקתו של העותר 2 מן הארץ.
העתירה כפי שהוגשה, איננה מובנת כלל ועיקר. על פי תעודות הלידה שהעתקן מצורף לעתירה, העותרת 1 היא אמם של העותרים 2 ו-3. נוכח טענתה כי היא ושני ילדיה אלה הם אזרחי ישראל, לא ברור מדוע מתבקש בית המשפט בעתירה "לתת צו המונע מהמשיבים לגרש את העותר מס' 2 מהארץ".
זאת ועוד. העותרים טוענים כי פנו למשיב מספר פעמים בבקשה לחדש את בקשתם לאיחוד משפחות. גם בטענה זו לא ניתן לדון. ראשית, העתירה והנספחים המצורפים לה אינם מלמדים אם ומתי הוגשה בקשה לאיחוד משפחות, אם ניתנה בה החלטה ומהי. שנית, לא ברור במי עוסקת הבקשה הנטענת לאיחוד המשפחות. ייתכן כי הבקשה נוגעת לבעלה של העותרת 1, אשר איננו צד לעתירה, אך מכל מקום, לא ניתן להגיע למסקנה כלשהי בעניין זה על סמך העתירה שלפנינו.
בנסיבות אלו, החלטנו לדחות את העתירה על הסף.
ניתן היום, ט' בסיון תשס"ה (16.6.2005).
ש ו פ ט ת ש ו פ
ט ש ו פ ט