פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 4937/02 עאמר אחמד אבו גריבאן נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העותר, יליד ירדן, שהה שלא כדין ברצועת עזה ונכנס לישראל שלא כדין, ולאחר ריצוי עונש מאסר הוצא נגדו צו גירוש. המדינה ביקשה לגרשו לירדן והעותר ביקש לרצועת עזה. בית המשפט קיבל את טעמי הביטחון שהציגה המדינה והחליט לדחות את העתירה.

העובדות

העותר, יליד ירדן, הורשע על-פי הודאתו ביציאה מרצועת עזה ללא היתר ונדון לתשעה חודשי מאסר. לאחר תום המאסר הוצא נגדו צו גירוש. המדינה ביקשה לגרשו לירדן, והעותר ביקש להיות מגורש לרצועת עזה שבה מתגוררת משפחתו.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתערב בהחלטת המדינה לגרש את העותר לירדן ולא לרצועת עזה?

הלכות

  1. 1

    בשל טעמי ביטחון מבוססים שנשמעו בדלתיים סגורות, אין עילה להתערב בהחלטת המדינה שלא לגרש את העותר לרצועת עזה

    ״הטעמים הם טעמי ביטחון המדינה, ונמצא לנו כי טעמים אלה טעמים מבוססים הם.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • צו גירוש
  • רצועת עזה
  • ירדן
  • טעמי ביטחון המדינה
  • יציאה מאיזור רצועת עזה ללא היתר

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט

גבוה לצדק

בג"ץ

4937/02

בפני:

כבוד השופט מ' חשין

כבוד השופטת ד' ביניש

כבוד השופט א' גרוניס

העותר

:

עאמר אחמד אבו גריבאן

נגד

המשיב

ה:

מדינת ישראל

תאריך הישיבה: ה

בתשרי תשס"ב (11.9.02)

בשם

העותר

:

עו"ד

סאמח עיראקי

בשם

המשיב

ה:

עו"ד

יובל רויטמן

עתירה

למתן צו על-תנאי

פסק-דין

השופט מ' חשין:

העותר, יליד ירדן, הורשע בבית-משפט צבאי, על-פי הודאתו, בעבירה של יציאה מאיזור רצועת עזה ללא היתר, ונדון לתשעה חודשי מאסר בפועל, למאסר על-תנאי ולקנס. מסתבר כי לא היתה זו הפעם הראשונה שהעותר יצא שלא כדין מרצועת עזה לישראל. אכן, בעבר נכנס העותר לישראל שלא כדין, פעם אחר פעם, ועונש המאסר שנגזר עליו כאמור לעיל נגזר בשל כניסתו האחרונה לישראל שלא כדין. משתמה תקופת מאסרו הוצא על העותר צו גירוש, ועל צו גירוש זה נסבה העתירה. המדינה מבקשת לגרש את העותר לירדן, מקום הולדתו, ואילו העותר מבקש כי יגורש לרצועת עזה אשר בה מתגוררת משפחתו. מסתבר כי משפחתו של העותר התגוררה בירדן ועברה מירדן לרצועת עזה בשנת 1995 לתקופת חודשים קצרה. מאז אותה עת שוהה המשפחה, שלא כדין, ברצועת עזה. עוד מסתבר, כי רבים הם מסתננים כעותר אשר שוהים שלא כדין ברצועת עזה לאחר שבאו לרצועה כמבקרים ונותרו במקום.

לבקשת העותר שמענו את נציגי המדינה בדלתיים סגורות, והובהר לנו מדוע זה עומדת המדינה בסירובה לגרש את העותר לרצועת עזה. הטעמים הם טעמי ביטחון המדינה, ונמצא לנו כי טעמים אלה טעמים מבוססים הם.

בנסיבות העניין לא מצאנו עילה להתערב בהחלטת המדינה לגרש את העותר לירדן, ואנו דוחים את העתירה.

היום, ה בתשרי תשס"ב (11.9.2002).

ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט

_________________

העתק מתאים למקור

02049370. G03

נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

רשם

בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444

בית המשפט פתוח להערות והצעות: pniot@supreme.court.gov.il

לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1בשל טעמי ביטחון מבוססים שנשמעו בדלתיים סגורות, אין עילה להתערב בהחלטת המדינה שלא לגרש את העותר לרצועת עזה