פסק-דין3 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 4954/99 גנתון מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ נ. שר הפנים

ניתן ביום

בקצרה

משפט מנהלי · שיהוי בעתירה נגד החלטת שר הפנים לקיים בחירות במושבעתירה לבג"ץ נגד החלטת שר הפנים לקיים בחירות במושב

כיסוי התקציר אינו ידוע: בכרטיס זה לא תועד אם גוף המסמך וסיום ההכרעה נכללו במלואם. יש לעיין במקור המלא.

בג"ץ דחה עתירה נגד החלטת שר הפנים לקיים בחירות במושב גנתון, משום ששהו העותרים בהגשתה ולא צירפו את המתמודדים. צירוף מאוחר של המשיבים לא הסיר את השיהוי. בית המשפט קבע כי שיקול הדעת מאפשר להימנע ממתן סעד גם כשנפל פגם מהותי, בשל הנזק לדחיית הבחירות.

העובדות

העותרים הגישו עתירה נגד החלטת שר הפנים לקיים בחירות במושב, ולא צירפו את המתמודדים כמשיבים. הבקשה לתיקון העתירה נדחתה בשל קרבת מועד הבחירות ושיהוי חמור. העותרים הגישו עתירה חוזרת למחרת וצירפו את המתמודדים, אך השיהוי לא הוסר.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לדחות עתירה נגד החלטת שר הפנים לקיים בחירות במושב עקב שיהוי וכשלא צורפו המתמודדים כמשיבים?
  2. 2.האם יש להימנע ממתן סעד בבג"ץ גם כאשר הפעולה הנתקפת לוקה בפגם מהותי, בשל שיקול הדעת הנתון לבית המשפט?

הלכות

  1. 1

    צירוף מאוחר של המשיבים לעתירה אינו מסיר את השיהוי שנוצר בהגשת העתירה

    ״מובן הוא, כי הצירוף המאוחר לא הסיר את השיהוי.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    שיקול הדעת של בית המשפט הגבוה לצדק מאפשר להימנע ממתן סעד, גם כאשר הפעולה הנתקפת לוקה בפגם מהותי, במקרים שבהם הדבר נדרש

    ״הרי שיקול הדעת הנתון לבית-המשפט הגבוה לצדק מאפשר - במקרים בהם הדבר נדרש - להימנע ממתן סעד, גם כאשר הפעולה הנתקפת לוקה בפגם מהותי.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • שיהוי
  • עתירה
  • שר הפנים
  • בחירות
  • מתמודדים
  • סעד
  • שיקול דעת
  • פגם מהותי
  • בית המשפט הגבוה לצדק

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט

גבוה לצדק

בג"ץ

4954/99

בפני:

כבוד

הנשיא א' ברק

כבוד

השופטת ד' דורנר

כבוד

השופט מ' אילן

העותרים

:

1. גנתון מושב עובדים להתיישבות

שיתופית בע"מ

2.

משה משיח

3.

יוסף בכר

נגד

המשיבים

:

1. שר הפנים

2.

המפקח הארצי על הבחירות

3. משולם משה

4.

ספיר רביב

5.

אברהם אלימלך

6.

מלכה חלפון

7.

ברוך אורן

8.

אבנר אבולש

9.

דוד בן אריה

10.

דניאל אוחנה

11.

יהודה אבן

12.

אברהם אשכנזי

13.

אבנר שרביט

14.

יצחק בן חיים

15.

רוני שהבי עוז

עתירה

למתן צו על-תנאי וצו ביניים

תאריך הישיבה: ט"ז

באב תשנ"ט (29.7.99)

בשם

העותרים

3-1:

עו"ד נועם עופר

בשם

המשיבים

2-1: עו"ד

אסנת מנדל

בשם

המשיב 8: בעצמו

בשם

המשיבה 15: בעצמה

בשם

המשיב 13: עו"ד אבנר שביט

בשם

המשיב 14: בעצמו

פסק-דין

השופטת ד' דורנר :

בתאריך 21.7.99 דחינו את עתירת העותרים כנגד החלטת שר הפנים לקיים בחירות במושב גנתון בתאריך 3.8.99, וזאת משום שלא צירפו לעתירתם כמשיבים את המתמודדים בבחירות. בקשתם, לאפשר להם לתקן את העתירה ולצרף את המתמודדים נדחתה בשל המועד הקרוב של הבחירות, שיצר שיהוי חמור, שאינו ניתן לתיקון. העותרים שבו והגישו אותה עתירה למחרת היום, והפעם צירפו את המתמודדים כמשיבים.

מובן הוא, כי הצירוף המאוחר לא הסיר את השיהוי. בעניין זה טענו בפנינו העותרים, כי בעת הגשת העתירה הראשונה, בתאריך 30.6.99, טרם הוגשו רשימות המתמודדים, וכי על-כל-פנים, טענתם מכוונת כלפי סמכות שר הפנים להחליט על הבחירות במושב, על-כן אין בטענת שיהוי כדי למנוע בירור העתירה.

טענות אלה אינן נראות לנו.

רשימות המתמודדים, ובהם העותרים 2 ו3-, הוגשו בתאריך 1.7.99. ברי, כי לעותרים היה סיפק לצרפם לעתירתם במועד. לגוף העניין, לא הצביעו העותרים על פגם מהותי כלשהו שנפל בהליכי הבחירות. מנגד, ביטול החלטת שר הפנים תגרום לדחיית הבחירות לתקופה ממושכת, שבמהלכה ימשיך בכהונתו הועד הנוכחי (העותר מס' 1), ומתושבי היישוב תישלל זכות הבחירה. בנסיבות אלה, גם אם יש יסוד לטענה הנוגעת לסמכות שר הפנים - שלגופה שנויה במחלוקת - הרי שיקול הדעת הנתון לבית-המשפט הגבוה לצדק מאפשר - במקרים בהם הדבר נדרש - להימנע ממתן סעד, גם כאשר הפעולה הנתקפת לוקה בפגם מהותי.

כך הוא במקרה שלפנינו.

אשר-על-כן, אנו דוחים את העתירה.

ניתן היום, ט"ז באב תשנ"ט

(29.7.99).

נ ש י א ש ו פ ט ת ש

ו פ ט

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

99049540.

L03

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1צירוף מאוחר של המשיבים לעתירה אינו מסיר את השיהוי שנוצר בהגשת העתירה
  2. 2שיקול הדעת של בית המשפט הגבוה לצדק מאפשר להימנע ממתן סעד, גם כאשר הפעולה הנתקפת לוקה בפגם מהותי, במקרים שבהם הדבר נדרש