בג"ץ 4971-22 בג"ץ 4971-22

השופטת ד' ברק-ארז:

1.העתירה שבפנינו מכוונת כלפי הוראה מיום 14.7.2022 בדבר סילוק מבנה חדש הנמצא בשלבי בנייה בכפר הפלסטיני עוג'א הממוקם סמוך לעיר יריחו שבשטחי האזור (להלן: הוראת הסילוק), וכן לכך שהמשיבים יימנעו מהריסת המבנה האמור עד למיצוי הליכי הרישוי שאותם מבקש העותר לנקוט ביחס אליו.

2.העותר הוא תושב הכפר עוג'א והוא בעל זכויות החזקה ושימוש בשטח מקרקעין שעליו החל לבנות בית מגורים (להלן: המקרקעין). כאמור, בעת הזו המבנה מצוי במצב שלד ובנייתו טרם הושלמה. עוד יצוין כבר עתה כי המקרקעין האמורים מצויים בתוך גבולות צו איסור בנייה צבאי 1/96.

3.בעתירה שהגיש לבית משפט זה ביום 21.7.2022, טען העותר כי סבר שהמקרקעין ממוקמים בשטח A (בדומה למרבית שטחו של הכפר עוג'א), ובהתאם, בטרם החל בבנייה הגיש בקשה לרשויות התכנון שברשות הפלסטינית לקבלת היתרים מתאימים. על כן, כך טען העותר, הוא הופתע לקבל את ההוראה בדבר סילוק המבנה. בד בבד עם הגשתה העתירה הגיש העותר אף בקשה למתן צו ביניים שכוונה לעיכוב הליכי מימושה של הוראת הסילוק.

4.להשלמת התמונה יצוין כי כבר ביום הגשת העתירה ניתן צו ארעי המורה למשיבים להימנע מנקיטת צעדי אכיפה ביחס למבנה מושא העתירה, וזאת עד למתן החלטה אחרת.

5.ביום 21.8.2022, בהתאם להחלטה שניתנה, הגישו המשיבים את תגובתם לעתירה ולבקשה למתן צו ביניים. בתמצית יצוין כי בתגובה הובהר שבניגוד לטענת העותר, המקרקעין מצויים למעשה בתחומיו של שטח C, שבו הסמכות התכנונית נתונה למנהל האזרחי ולא לרשות הפלסטינית. כן הודגש כי שטח המקרקעין נמצא כאמור בתחומי צו איסור בנייה צבאי. על כן, נטען כי דין העתירה להידחות בהיעדר כל עילה להתערבות בהחלטה על מתן הוראת הסילוק.

6.ביום 19.9.2022, בהתאם לרשות שניתנה לכך, הגיש העותר תגובה על כך מטעמו. העותר שב וציין כי פעל מתוך אמונה כנה כי המקרקעין מצויים בשטח A וכי רק "לאחרונה, ולאחר בדיקה שבוצעה על-ידי מי מטעם העותר, התחוור לו כי הקרקע השייכת לו אמנם ממוקמת בשטח המסווג כשטח C". מכל מקום, העותר טען כי אף בהתחשב בכך שמדובר בשטח C, אין סיבה לסבור כי המבנה מפריע לביטחון כאשר מבנים רבים אחרים בכפר עוג'א, אשר להם נתונים זהים לזה שלו, אינם נתפסים ככאלה. לשיטת העותר, אין הכרח ביטחוני או תכנוני המצדיק את סילוק המבנה באופן מידי, ולכן יש לאפשר לו להגיש בקשה להיתרי בנייה ולהכשרת עבודות הבנייה שבוצעו.

7.בהמשך לכך, ביום 28.9.2022, ועל-פי החלטה נוספת שניתנה, הגיש העותר הודעה נוספת מטעמו, ובה ציין כי נוכח השינוי המהותי בתשתית העובדתית שעליה נסמכת העתירה הוא מסכים למחיקתה, תוך שמירת זכויותיו ובכפוף למתווה שפורט בה. בעיקרו של דבר, העותר טען כי יש להותיר בתוקפו את הצו הארעי שניתן באופן שיאפשר לו להגיש בקשה מתאימה להחרגת המקרקעין מתחומי צו איסור הבנייה הצבאי וכן לקבלת היתר בניה למבנה.

8.ביום 7.10.2022 הוגשה תגובה מטעם המשיבים ובה טענו כי אין לקבל את המתווה שהוצע על-ידי העותר. לטענתם, הצעת העותר חותרת תחת תכליתו של הצו בדבר סילוק מבנים חדשים (יהודה ושומרון) (מס' 1797), התשע"ח-2018 (להלן: הצו בדבר סילוק מבנים חדשים), אשר נועד להוות כלי מהיר ויעיל בידי רשויות האזור לשם קיום אכיפה אפקטיבית בתחום דיני הבנייה. עוד הטעימו המשיבים כי טענת העותר לפיה ניסה לפעול בצורה חוקית עת פנה לרשות הפלסטינית לקבלת היתר בנייה אינה יכולה לשמש הכשר בדיעבד לבנייה הבלתי חוקית שביצע, וכן כי עמדה לו האפשרות לברר את הסטטוס של המקרקעין מלכתחילה, אך הוא לא עשה כן. עוד הוסיפו וציינו המשיבים כי בניגוד לטענת העותר, אף ביחס למבנים אחרים המצויים בתחומי צו איסור הבנייה הצבאי מתבצעות פעולות אכיפה. על כן, שבו המשיבים וטענו כי אין עילה להתערבות שיפוטית בהחלטתם.

9.לאחר עיון בעתירה וביתר הכתובים שהגישו הצדדים הגענו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת היעדר עילה להתערבותנו. אף אם נקבל את טענת העותר כי מלכתחילה שגה עת פנה לרשות הפלסטינית לשם קבלת היתרי בנייה, אין בכך כדי לשנות את התוצאה לפיה הוא בנה את המבנה על גבי מקרקעין המצויים בשטח C ושעליהם חל כאמור צו איסור בנייה צבאי. בנסיבות העניין, לאחר עיון בתיק, התרשמנו כי הוראת הסילוק מושא ההליך ניתנה כדין ותוך עמידה בכלל התנאים המצטברים הקבועים בצו בדבר סילוק מבנים חדשים. למעשה, דומה כי בשלב זה אף העותר אינו חולק על התקיימות תנאים אלו וכי עיקר טענותיו נוגע כאמור לכך שפעל בתום לב. עוד נדגיש כי לא ראינו אף להיעתר לבקשות הנוספות של העותר בהתחשב בכך שנכון למועד זה הוקם רק שלד המבנה.

10.סוף דבר: העתירה נדחית. במכלול הנסיבות, אין צו להוצאות.