בג"ץ 4988/19 סיגלית רוזנצווייג מויסה נ. הרשות לשירותים ציבוריים חשמל

1.

לפניי שתי בקשות שהגישו העותרים למתן פרטים נוספים, האחת מופנית כלפי המשיבים 2-1 והשנייה כלפי המשיבה 3.

2.

העתירה שבכותרת מופנית, בעיקרו של דבר, נגד החלטה מיום 27.9.2017 אשר נכנסה לתוקף ביום 1.1.2018 ושעדכנה את אמות המידה שלפיהן רשאית חברת החשמל, היא המשיבה 3, שלא לתת שירות אספקת חשמל, להגבילו או לצמצמו, לפי סעיף 17(ד) לחוק משק החשמל, התשנ"ו-1996.

3.

בהחלטה מיום 14.12.2020 ניתן צו על תנאי המורה למשיבים ליתן טעם מדוע לא ייקבע כי החלטה בדבר ניתוק, צמצום או הגבלה של אספקת חשמל לצרכן ביתי בגין חוב למשיבה 3, אינה יכולה להתקבל ללא בחינה פרטנית ומתן זכות טיעון; מדוע לא ייקבע כי רשימת הצרכנים שאספקת החשמל חיונית להם כמפורט באמת המידה 7 ג', מצומצמת באופן החורג ממתחם הסבירות; ומדוע לא ייקבע כי גביית חובות חשמל באמצעות קיזוז אוטומטי מסכום הנטען במונה תשלום מראש (להלן: מת"מ ) הינה בטלה, למעט אם ביקש זאת הצרכן.

4.

ביום 7.6.2021 הגישה המשיבה 3 תצהיר תשובה לצו על תנאי וביום 8.6.2021

הגישו המשיבים 2-1, הרשות לשירותים ציבוריים חשמל ושר האנרגיה, תצהיר תשובה לצו על תנאי. העותרים פנו למשיבים 2-1 ולמשיבה 3 בבקשות למתן פרטים נוספים. המשיבים 2-1 השיבו לפניית העותרים ביום 28.7.2021, והמשיבה 3 השיבה לפנייתם ביום 31.8.2021.

5.

תשובות המשיבים לא סיפקו את העותרים ומכאן הבקשות המונחות לפניי כעת.

6.

להשלמת התמונה אציין כי אף הסיוע המשפטי במשרד המשפטים (להלן: הסיוע המשפטי ), אשר בהחלטתו של בית משפט זה מיום 14.12.2020 צורף כמשיב לעתירה, הגיש בקשה למתן פרטים נוספים שהופנתה כלפי המשיבה 3. אולם, בהודעה מיום 10.10.2021, שניתנה בעקבות החלטתי מיום 6.10.2021, הודיע הסיוע משפטי כי בקשתו התייתרה. עוד אציין כי הסיוע המשפטי הוסיף וטען בהודעתו כי הוא הגיש בקשה נוספת למתן פרטים נוספים שהופנתה כלפי המשיבים 2-1. אולם, בקשה כזו לא מצויה בתיק בית המשפט ואף אין תיעוד להגשתה במערכת "ניהול תיקים".

7.

העותרים טוענים, בעיקרו של דבר, כי המענה שניתן על-ידי המשיבים 2-1 והמשיבה 3 לבקשות למתן פרטים נוספים הוא חלקי ואינו נותן מענה לכל הפרטים שהתבקשו, וכי נתונים שצריכים להיות בידי המשיבים ושהם חיוניים לשם הכרעה בעתירה לא הועברו להם. המשיבים 2-1 טוענים כי כלל המידע הרלוונטי לעתירה הועבר לעותרים במענה שניתן לבקשה למתן פרטים נוספים וכי דרישות העותרים מתייחסות לנתונים שאינם ברשותם או שיש צורך בהשקעת משאבים על מנת לייצרם. אף המשיבה 3 טוענת כי במענה לדרישה למתן פרטים נוספים היא מסרה לעותרים תשובה מפורטת שכללה פרטים רבים, וכי הבקשה שהגישו העותרים חוטאת למטרת המנגנון של מתן פרטים נוספים, הנועד להבהרת עמדתו של בעל הדין שכנגד.

8.

לאחר שעיינתי בבקשות ובתשובות וכן ביתר החומרים שהונחו לפניי, הגעתי לכלל דעה כי אין מקום לתת בשלב זה צו כמבוקש.

9.

כפי שהובהר לא פעם, ההליך של מתן פרטים נוספים נועד לשתי תכליות עיקריות: האחת, להביא לידי צמצום המחלוקת על ידי הגדרה מדויקת של טענה כללית או סתמית; והאחרת, להביא להבהרת עמדתו של בעל-דין על-מנת לאפשר לצד שכנגד לכלכל את צעדיו ולהציג את עמדתו (ראו: בג"ץ 3546/98 ש.ח. מהנדסים ויועצים בע"מ נ' מדינת ישראל – משרד הבריאות (23.6.1999); בג"ץ 1202/19 עמותת ש.ע.ל. – שלום עכשיו לישראל מפעלים חינוכיים נ' שר הפנים (30.3.2020) (להלן: עניין שלום עכשיו ); בג"ץ 2905/20 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' כנסת ישראל (28.2.2021)). בהינתן תכליות אלו, ברי כי הליך הפרטים הנוספים אינו מהווה תחליף לשאלון או לחקירה נגדית אלא נועד כדי לאפשר לכל אחד מבעלי הדין להתחקות כראוי אחר נימוקיו של יריבו. במילים אחרות, מטרתו של ההליך היא לייעל את הדיון ולתחום את המחלוקת, להבדיל מניסיון "להכות את הצד שכנגד ולהוציא ממנו את שיכול היה לקבל, אילו יכול היה לחקור אותו חקירה נגדית" (ראו: בשג"ץ 58/86 מורגנשטרן נ' מורגנשטרן , פ"ד מ(2) 246, 249 (1986)). מכאן, שיש לבחון – בחינה לכאורית כמובן – האם הפרטים הנוספים המבוקשים רלוונטיים ליריעת המחלוקת, והאם מדובר בפרטים מהותיים ומשמעותיים שיש בהם כדי לקדם את הדיון וההכרעה בעתירה (ראו: בג"ץ 3330/97 עיריית אור יהודה נ' ממשלת ישראל (8.9.1998); בג"ץ 465/02 שחק נ' שר העבודה והרווחה (15.9.2004)).

10.

לא השתכנעתי כי בענייננו מתקיימים התנאים למתן פרטים נוספים. הן במסגרת המענה מטעם המשיבים 2-1 והן במסגרת המענה מטעם המשיבה 3 סופקו לעותרים פרטים רבים שנדרשו על-ידיהם, מעבר לאמור בתצהירי התשובה. עיינתי בבקשות מטעם העותרים ואני סבורה כי לא עלה בידם להרים את הנטל לשכנע כי שלל הפרטים הנוספים שהתבקשו, וודאי שרובם, מהווים פרטים רלוונטיים ומהותיים שיש בהם כדי להבהיר את טענות המשיבים או לקדם את הדיון וההכרעה בהליך. בנוסף, רבים מהפרטים המבוקשים על-ידי העותרים הם פרטים שכלל לא נמצאים בידי המשיבים או שהפקתם עשויה לדרוש מן המשיבים השקעת משאבים רבה, ולא מצאתי לכך הצדקה בנסיבות העניין (השוו: בג"ץ 4640/19 התנועה הרפורמית – יהדות מתקדמת בישראל נ' שר החינוך , פיסקה 6 (21.10.2020)).

11.

כך, למשל, במענה לדרישה לפרטים נוספים, העבירו המשיבים 2-1 לעותרים מידע בנוגע להיקפי החובות האבודים החל משנת 2016. העותרים לא הסתפקו במידע זה ודרשו כי יועבר להם "אומדן של החובות האבודים לו נגבו בגבייה אזרחית" וכן מידע באשר לנתונים עליהם מתבסס אומדן זה. נוכח טענת המשיבים 2-1 לפיה מדובר במידע שלא קיים ברשותם (ואף לא ברור לאילו נתונים בדיוק האומדן המבוקש אמור להתייחס) ומשאני סבורה כי העותרים לא הוכיחו שמדובר במידע שחיוני להכרעה בעתירה, לא ראיתי לחייב את המשיבים "לייצר" אומדן כאמור או מידע אחר מסוג זה.

בנוסף, אני סבורה כי כלל המידע באשר למגעים בין המשיבים 2-1 לבין משרד הבריאות בדבר הקריטריונים הנוגעים למכשירים הרפואיים שניתוקם עלול לסכן את חיי המטופל בטווח זמן של שעות עד ימים, הועבר לעותרים (גם בשים לב לכך שחלק מן התכתובות צורפו לתשובה מטעם המשיבים 2-1 מיום 12.9.2021). שאר טענות העותרים בעניין זה אין מקומן בבקשה למתן פרטים נוספים והן דומות במהותן לשאלון או לחקירה נגדית (השוו: עניין שלום עכשיו , בפיסקה 7). בדומה לכך, לא מצאתי כי דרישת העותרים לקבלת מידע מהמשיבים 2-1 בנוגע לאופן "הטענה חריגה של המת"מ" נצרכת על-מנת להבהיר את עמדתם, ומכל מקום נתתי דעתי גם בהיבט זה לטענתם של המשיבים 2-1 כי מדובר בנתונים שאינם מצויים ברשותם.

12.

למקרא כתבי הטענות שבכותרת עולה עוד כי העותרים פנו למשיבה 3 בבקשות להעברת נתונים שאינם נמצאים בידיה או שהפקתם עשויה להטיל עליה השקעת משאבים רבים. כך, למשל, העותרים פנו למשיבה 3 בדרישה להעברת מידע הנוגע לפירוט החיובים החודשיים הממוצעים ביחס לחייבים שעניינם מתברר בתיקי הוצאה לפועל, וכן למספר הצרכנים המצויים באיחוד תיקים בהוצאה לפועל. בנוסף פנו העותרים בדרישה להעברת היקף חובות הצרכנים הביתיים שנגבים באמצעות ההוצאה לפועל וכן לגבי מספר הצרכנים המצויים בהליכים מכוח חוק חדלות פירעון. טענת המשיבה 3 כי מדובר בנתונים שלא נמצאים בידיה וכי הפקתם תחייב אותה בהשקעת משאבים רבים, תוך פנייה למשרדי עורכי הדין המטפלים מטעמה באלפי תיקי הוצאה לפועל, מקובלת עלי. משכך, ומשלא מצאתי כי העותרים הרימו את הנטל להוכיח שמדובר בנתונים הכרחיים כדי להבהיר את טענות המשיבה 3 או לצמצם את המחלוקות בין הצדדים, איני סבורה כי יש לחייב את המשיבה 3 בהשקעת משאבים רבים להפקת נתונים אלה. בדומה, מקובלת עלי טענת המשיבה 3 כי אין בידיה "אומדן מנומק להערכת החוב המצטבר השנתי של משקי בית בקרב אלה שיקבלו עתה הגנה מניתוק" או אומדן שנעשה כדי להעריך את היקף החוב השנתי המצטבר של משקי בית שבהם חולים המשתמשים במכשירי אינהלציה, ואציין כי גם לעניין זה העותרים לא הוכיחו שמדובר בנתונים הנדרשים להבהרת עמדתה של המשיבה 3. אשוב ואזכיר כי המטרה של הליך פרטים נוספים היא הבהרת עמדת בעל הדין ואין הוא מהווה תחליף לשאלון או להליך של גילוי מסמכים.

13.

לא מצאתי אף להיעתר לדרישות העותרים כלפי המשיבה 3 להעברת מידע הנוגע לקביעת הסדרי תשלום ופריסות חוב. יצוין כי המשיבה 3 העבירה בגדרי תשובתה מיום 4.10.2021 מידע מסוים הנוגע לאופן קביעת הסדרי החוב (במענה לבקשה שהוגשה מטעם הלשכה לסיוע משפטי), ואני סבורה כי העותרות לא הוכיחו שהמידע הנוסף הנדרש על-ידן בעניין זה דרוש על-מנת להבהיר את עמדת המשיבה 3 או לקדם את הטיפול בעתירה.

14.

אשר על כן, אני מורה על דחיית הבקשות שבכותרת. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

החלטתי זו תתויק בתיקי השופטים.