בג"ץ 5039/03 אסמעיל מחמד עמסי נ. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית

על-פי הסמכות הקבועה בצו בדבר מעצרים מינהליים (הוראת שעה) (יהודה והשומרון) (מס' 1226), תשמ"ח-1988, ולאחר ששוכנע כי טעמים של בטחון האיזור ובטחון הציבור מחייבים זאת, הורה בעל סמכות בצו לעצור את העותר במעצר מינהלי.

צו מעצר זה עבר הליך של ביקורת שיפוטית בשתי ערכאות, בהן שופט משפטאי של בית-המשפט הצבאי לערעורים. שתי ערכאות שיפוטיות אלו שוכנעו כי מסוכנותו של העותר הוכחה בדרגה גבוהה - כנדרש במעצר מינהלי - ומטעם זה אישרו את מעצרו. שיכנוען זה של הערכאות השיפוטיות בא לאחר שעיינו בחומר מודיעיני חסוי שהוצג בפניהן על-ידי המשיב בדלתיים סגורות ובמעמד צד אחד. העתירה שלפנינו עתירה היא על החלטתו של השופט המשפטאי של בית-המשפט הצבאי לערעורים.

לבקשת באת-כוח העותר שמענו את נציג השב"כ בדלתיים סגורות ובמעמד צד אחד בלבד, ולא נמצא לנו כי נפל פגם בהחלטותיהן של הערכאות אשר קדמו לנו. אכן, העותר מכחיש מעורבות כלשהי בפעילותו של אירגון החזית העממית, ואולם, חומר הראיות המודיעיני שנאסף אל תיקי השב"כ מצביע בבירור על מעורבותו העמוקה בפעילותו של אירגון טרור זה.

עורך-דין סחר טענה לפנינו טענות כלליות על דבר ההליכים בפני ערכאות השיפוט שקדמו לנו, הליכים שלטענתה בלתי ראויים הם ופוגעים הם בזכויותיו של העציר. טענות אלו לא נוכל להידרש להן, ולו משום שלא הועלו לפני ערכאות השיפוט האמורות, ומשלא הועלו - ממילא לא הוחלט בהן. הבג"ץ יושב בדין בביקורת על החלטות, ואין זה מן המידה כי תועלינה לפניו טענות אשר לא הועלו לפני הערכאה שהחלטתה עומדת לביקורת, והוא בכפיפות למקרים חריגים ומיוחדים. כך, למשל, מקום שמועלית טענה של פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי. המקרה שלפנינו איננו מקרה מעין-זה.

צו המעצר שהוצא נגד העותר עומד לפקוע בימים הקרובים, וכפי שמסר לנו בא-כוח המשיב יש בכוונת הרשויות להוסיף ולהאריך את הצו שוב. משיוארך הצו, אם יוארך, יוכל העותר להעלות טענותיו כסדר לפני הערכאות בעלות הסמכות בענייננו.

מהטעמים שמנינו לעיל, אנו מחליטים לדחות את העתירה.

היום, ט"ז בסיון תשס"ג (16.6.2003).

ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

03050390_G02.doc

מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il