החלטהעליון2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 5042/15 מנו ספנות בע"מ נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העותרת, חברת ספנות לתיירות נופש, עתרה לכך שהמדינה תממן חלק מעלויות האבטחה שהיא נושאת בהן, בדומה למימון אבטחת התעופה. המשנה לנשיאה ציין כי מדובר בעניין מדיניות שבו שיקול הדעת רחב, אך כי התמונה אינה שלמה. לפיכך הורה למדינה להגיש הודעה משלימה בתוך 60 יום ולעותרת להגיב תוך 21 יום נוספים.

העובדות

חברת ספנות המפעילה תיורי נופש באגן הים התיכון עותרת לכך שהמדינה תשתתף בעלויות האבטחה שהיא נושאת בהן על פי הנחיות המדינה. המדינה מתנגדת, וסבורה כי מדובר בשיקול דעת בתחום הסבירות, וכי יש הבדל בין אבטחת התעופה לתיירות הנופש בספינות.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם על המדינה להשתתף במימון עלויות האבטחה שנושאת חברת ספנות המפעילה תיורי נופש, כפי שהיא משתתפת בהוצאות האבטחה בתעופה?

הלכות

  1. 1

    בשאלת מימון עלויות אבטחה היא עניין של מדיניות שבו שיקול הדעת של המדינה רחב, ולכן לא קל להתערב בו.

    ״אכן ביסודו עסקינן בנושא של מדיניות, ושיקול הדעת של המדינה רחב.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    התמונה העובדתית אינה שלמה, ויש לבחון את היחס בין אבטחת תיירות הנופש לאבטחת אניות מסחר ואת מינון המימון לעומת אבטחת התעופה.

    ״סבורים אנו כי התמונה שלפנינו אינה שלמה – למשל, ביחס שבין נושא זה לבין אבטחת אניות מסחר״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • שיקול דעת
  • מדיניות
  • מידתיות
  • אבטחה
  • תיירות נופש
  • הוצאה ציבורית
  • סבירות
  • עתירה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו

כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ

5042/15

לפני:

כבוד המשנה לנשיאה א' רובינשטיין

כבוד השופט י' עמית

כבוד השופט נ' סולברג

העותרת:

מנו ספנות בע"מ

נ ג ד

המשיבים:

1.

מדינת ישראל

2. ממשלת ישראל

3. שר האוצר

4. שר התחבורה והבטיחות בדרכים

עתירה למתן צו על תנאי

תאריך הישיבה:

כ'

בחשון התשע"ז (21.11.16)

בשם העותרת: עו"ד

ג' ארדינסט; עו"ד ר' שפרינצק; עו"ד י' נעים

בשם המשיבים: עו"ד

י' ברמן

החלטה

המשנה לנשיאה א' רובינשטיין:

עתירה זו עניינה משאלת העותרת, חברת ספנות המפעילה תיורי נופש באגן הים התיכון, כי המדינה תשתתף בעלויות האבטחה שהיא נושאת בהן על פי הנחיות המדינה; זאת – כדרך שהיא נושאת ברוב רובן של הוצאות האבטחה בתעופה. המדינה מתנגדת לכך, וברוח תשובתה לעותרת מיום 6.7.14 בעקבות פניותיה, סבורה היא כי הנושא מצוי במתחם הסבירות של שיקוליה, וכי יש הבדל מבחינת האינטרסים של המדינה בין אבטחת התעופה לתיירות הנופש בספינות.

אכן ביסודו עסקינן בנושא של מדיניות, ושיקול הדעת של המדינה רחב. על כן לא קל להתערב בכך. עם זאת, ומבלי לגרוע מן האמור, סבורים אנו כי התמונה שלפנינו אינה שלמה – למשל, ביחס שבין נושא זה לבין אבטחת אניות מסחר, ובשאלת המינון שבין מימון כמעט מלא של אבטחת התעופה להיעדר מימון כלל באבטחת תיירות הנופש. כמובן, ניתן לטעון שכמו בכל הוצאה ציבורית אף זו אינה בלתי מוגבלת ועל כן יש לקבוע במקום כלשהו את הגבול, אך כמובן מידתיות הדברים אף היא חלק מן השיקולים.

נוכח כל אלה, ומבלי לטעת כל מסמרות באשר להכרעתנו, נבקש מן המדינה בתוך 60 יום הודעה משלימה שבה תתואר תמונה רחבה יותר ובדרג בכיר של שיקולי המימון בהקשר האבטחה (הדבר יכול להיעשות בחלקו בחומר חסוי) העותרת תמסור למדינה בהקדם את תחשיב העלות שלפיו הגיעה להוצאות האבטחה בהן נקבה. כמובן תיתכן הידברות בין הצדדים כדי להשלים נתונים וטיעונים. העותרת תוכל להגיב תוך 21 יום נוספים, ולאחר מכן יוחלט באשר להמשך הטיפול בעתירה.

ניתנה היום, כ' בחשון

התשע"ז (21.11.2016).

המשנה לנשיאה

ש

ו פ ט

ש

ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (2 מסמכים)

  • בג"ץ 5782/21לאה זילבר נ. שר האוצרפסק-דין
  • בג"ץ 5555/18ח"כ אכרם חסון נ. כנסת ירושליםפסק-דין

הלכות

  1. 1בשאלת מימון עלויות אבטחה היא עניין של מדיניות שבו שיקול הדעת של המדינה רחב, ולכן לא קל להתערב בו.
  2. 2התמונה העובדתית אינה שלמה, ויש לבחון את היחס בין אבטחת תיירות הנופש לאבטחת אניות מסחר ואת מינון המימון לעומת אבטחת התעופה.