פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה
לצדק
בג"ץ
5057/09
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופט נ' הנדל
העותרים:
1. גרין נצר נכסים 1983 בע"מ
2. גרין נצר פיתוח אזורי תעשיה ומלאכה
3. אראבאל - השקעות ונכסים בע"מ
4. צבי אקרשטיין
נ ג ד
המשיבים:
1. המנהל האזרחי לאזור יהודה ושומרון
2. מועצת התכנון העליונה במנהל האזרחי איו"ש
3. מדינת ישראל - משרד הביטחון
4. שלמה מוסקוביץ
5. דניאל חלימי
6. קשת פרימה תוספות מזון לבעלי חיים בע"מ
7. סולאור תעשיות גז (1988) בע"מ
8. טל-אל איסוף ומיחזור בע"מ
עתירה למתן צו על-תנאי
תאריך הישיבה:
כ"ד בניסן התש"ע
(08.04.10)
בשם העותרים:
עו"ד יצחק בן עיון
בשם המשיבים 1-5:
עו"ד אורן נטע
בשם המשיבים 6-8:
עו"ד גולדברג יצחק ; עו"ד יהונתן קם
פסק-דין
השופט א' א' לוי:
בסוף שנות ה-80 של המאה הקודמת חכרו העותרים מהממונה על הרכוש הנטוש הממשלתי ביהודה ושומרון, מגרשים באזור התעשייה טול-כרם, עליהם חלה תכנית מפורטת מס' 194 (להלן: התכנית). בקשות שהגישו העותרים ליתן להם היתרי בנייה נדחו, ובכך עוסקת העתירה שבפנינו.
אותה תכנית קובעת (ראו חלק ד , סעיף 2) כי באזור התעשייה תוקם מערכת ביוב מרכזית, וכל מפעל יחויב להתחבר אליה. כמו כן, הותוו בתכנית (ראו חלק ה') דרכי גישה לאזור. אין מחלוקת כי על אף חלוף השנים מאז אושרה תכנית מס' 194, לא הוקמה באזור התעשייה מערכת ביוב מרכזית, וגם סוגיית הדרכים לא באה על פתרונה, הואיל ומאז שנת 2000 נותקו דרכי הגישה לכיוון העיר טול-כרם, ומערכת כבישים חלופית טרם הוקמה.
בין הצדדים נתגלעה מחלוקת בשאלה על מי מוטלת חובת ההקמה והמימון של מערכת ביוב מרכזית – על המדינה או על היזמים. שאלה זו מורכבת היא, וכרוכות בה שאלות של דין ופרשנות חוזים, ועל כן, ככל שהצדדים סבורים שהיא טעונה הכרעה, עליהם להביאה בפני הערכאה הדיונית המוסמכת. ובאשר לסעד העיקרי בעתירה - חיוב המשיבים ליתן לעותרים היתרי בנייה – מתן סעד זה משמעו כיום מתן הוראה לרשויות התכנון לפעול בניגוד להוראותיה של התוכנית המפורטת החלה על המקרקעין, ונדמה שאין צורך לומר כי סעד מסוג זה אין בידינו ליתן.
לפיכך, העתירה נדחית.
אין צו להוצאות.
ניתן היום, כ"ז בניסן התש"ע (11.04.2010).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט