בג"ץ 5066/00 יובל ליאור נ. הועדה המקומית לתכנון ובניה השומרון

השופטת ט' שטרסברג-כהן:

בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט ד' ביין) דחה את עתירתו המנהלית של המערער בקובעו כי המערער לא הצליח להראות פגם בהליך אישור התוכנית או לבסס טענה בדבר חוסר סבירות מהותית.

על כך הערעור שלפנינו.

בכתב הערעור המקיף והמפורט, מעלה המערער את טענותיו בצורה סדורה. בין טענותיו הרבות מודגשות הטענות בדבר העדר תסקיר השפעה על הסביבה, העדר נספח תחבורה שלא היה בנמצא בעת שהוגשו ההתנגדויות ולא ניתן היה להתנגד לו ואי קיום דיון ענייני בעתירה בערכאה הראשונה.

המשיבים, 7 במספר, הגישו טענותיהם בכתב ונעשתה השלמת טיעון קצרה, בעל-פה. אין אנו מוצאים לפרט את כל טענותיהם של כל הצדדים אותם קראנו בעיון תוך בדיקת המוצגים שהוגשו.

אשר לדיון בערכאה קמא, עולה מן החומר שהיו בפני בית המשפט תצהירים מטעם הצדדים וכן חוות דעת מומחים והתקיים דיון בו בוטל הצו הזמני שניתן במסגרת העתירה. לאחר מכן נשלחה הודעה לבית המשפט מטעם המערער ובה הועלו טענות והערות לאור הערות בית המשפט באותו דיון. באותה הודעה שנשלחה לפני מתן פסק-הדין, לא ביקש העותר לקיים דיון נוסף או להמציא ראיות נוספות או לחקור מצהירים. בקשתו מבית המשפט היתה ליתן לו את "הסעדים המפורטים לעיל".

במצב דברים זה, מצא בית המשפט ליתן את פסק הדין לאור החומר שהוגש לו, שהיה חומר ענייני ומקיף המתייחס לכל הנושאים שבמחלוקת. לפיכך, אין לקבוע כי נשלל מהעותר יומו בבית המשפט או כי נגרם לו עוול. אשר על כן, אין מקום לבטל את פסק הדין מהטעם האמור.

אשר לשאלות לגופה של התכנית וליתר טענות העותר, בית המשפט העמיד את אלה לנגד עיניו ואף פרט את הטענות בפסק-הדין וקבע את קביעותיו על סמך החומר. בחנו שנית את הטענות והקביעות על פי החומר שלפנינו ולא מצאנו כי יצאה שגגה מלפני בית המשפט המחוזי.

אשר על כן, הערעור נדחה.

משום ליקויים כאלה ואחרים בהליכים התכנונים שאינם יורדים לשורשו של עניין, לא מצאנו לחייב את העותר בהוצאות.