בג"ץ 5075/16 עו"ד צבי ברק נ. בית הדין הארצי לעבודה

השופט י' דנציגר:

1.

עניינה של העתירה שלפנינו בדחיית ערעור שהוגש לבית הדין הארצי לעבודה (להלן: בית הדין הארצי ), בע"ע 20105-05-15 , על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב (להלן: בית הדין האזורי ) בת"צ 5901-05-11 ובת"צ 5975-05-11 שלא לאפשר לעותר לפעול לאיתור חברי קבוצה זכאים ולהותיר את הפיצוי לאותם עובדים שלא קיבלו את המגיע להם בידי המשיבה 3. בית הדין הארצי ראה להתערב, במידת מה, בגמול לתובע המייצג ובשכר טרחתו של בא כוחו (הוא העותר שלפנינו) ולהעמידם על 40,000 ש"ח ו-160,000 ש"ח בהתאמה, לעומת 8,000 ש"ח ו-126,684 ש"ח בהתאמה שנפסקו על ידי בית הדין האזורי.

2.

בדיון שהתקיים לפנינו ביום 25.1.2017 הצענו לצדדים להגיע להסדר שייתר את הצורך בהכרעתנו בעתירה. בהחלטתנו מאותו יום התבקש העותר להודיענו אם ההצעה שהועלתה על ידנו מקובלת עליו.

3.

בהודעתו מיום 29.1.2017 הודיע העותר כי הוא מקבל את הצעתנו.

4.

למען הסדר הטוב, להלן מפורטים עיקריה של הצעתנו:

א.

המשיבה 3 תפקיד בידי העותר מכתב המופנה לחברת חשבים – שברשותה מצוי המידע בדבר עובדים שכבר קיבלו את התשלומים המגיעים להם מהמשיבה 3 – כדי שהעותר יוכל להעזר במידע זה על מנת לאתר את אותם עובדים שלא קיבלו את התשלומים המגיעים להם מהמשיבה 3.

ב.

העותר יפעל לאיתורם של אותם עובדים שלא קיבלו את התשלומים המגיעים להם.

ג.

המשיבה 3 הבהירה, באמצעות באת-כוחה, כי אין בכוונתה להשקיע עלויות נוספות באיתורם של העובדים שלא קיבלו את התשלומים המגיעים להם מהמשיבה 3, שכן היא לא הסכימה ליטול על עצמה מחוייבות זו בהסדר הפשרה שנכרת בין הצדדים, עוד בטרם נדרש בית הדין האזורי לדון בבקשה לאישור התובענה הייצוגית, ושקיבל תוקף של פסק דין על ידי בית הדין האזורי.

5.

נוכח כל האמור לעיל טיפולנו בעתירה הסתיים. העתירה נמחקת. אין צו להוצאות בערכאה זו.

6.

בשולי הדברים, אך לא למעלה מן הצורך, אנו רואים לנכון להתייחס להחלטת בית הדין האזורי שלא לאפשר לבא-כוח הקבוצה לפעול לאיתורם של חברי הקבוצה הזכאים לפיצוי שנפסק, ושלא פעלו לממש את זכותם לגבותו מהמשיבה 3. יצויין, כי החלטה זו התקבלה אגב ההליך לקביעת שכר טרחתו של עורך הדין המייצג, הוא העותר לפנינו, זאת מן הטעם שבהסדר הפשרה דנן על המשיבה 3 לבדה היה מוטל לפעול ככל הדרוש לאיתור חברי הקבוצה הזכאים, והיא עמדה במחויבויותיה בעניין זה על פי הסדר הפשרה. יתר על כן, בית הדין האזורי ציין כי רק בטיעוניו לעניין שכר טרחתו, הודיע עורך הדין המייצג כי הוא מוכן לבצע פעולות נוספות לשם הגעת הסכומים שלא נגבו בפועל על ידי חברי הקבוצה הזכאים.

בראש ובראשונה יצויין כי בית הדין הארצי ראה לנכון להתחשב בכך שעורך הדין המייצג תרם לטובתה של הקבוצה כולה ולשינוי אורחות פועלה של המשיבה 3, והעלה את סכום שכר הטרחה שנפסק לזכותו, כמו גם את סכום הגמול לתובע המייצג כאמור לעיל.

בנוסף, ראינו לנכון לקבל את עמדת היועץ המשפטי לממשלה, שהתייצב בהליך זה נוכח העניין הציבורי שבו, ובהודעתו טען, בין היתר כדלקמן:

"תפקידו של בא כוח הקבוצה הוא מטיבו ומטבעו לשם השאת טובתם של חברי הקבוצה ולשם כך ברי כי רשאי הוא, ואף צריך, לפעול לטובת העניין"

(פיסקה 24 להודעת היועמ"ש).

וכן:

".... ככלל אין נפקות של ממש להסדר פשרה שקיבל תוקף של פסק דין, אלא אם ימושש, באופן שחברי הקבוצה יקבלו את שנפסק עבורם. כך בכלל, וכך ביתר שאת עת עסקינן בתובענות ייצוגיות בתחום משפט העבודה אשר על פי רוב עוסקות בזכויות קוגנטיות או הסכמיות של עובדים אשר לא פעם לא עומדים על זכויותיהם, מסיבות מוכרות וידועות".

(פיסקה 25 להודעת היועמ"ש).

כעמדת היועץ המשפטי לממשלה, אף אנו סבורים שבתובענות ייצוגיות כגון דא, איתור העובדים חברי הקבוצה אשר הועסקו על ידי המשיבה 3 והבטחת מימוש הסדר הפשרה עבורם, הינם "שלב הכרחי וחיוני בכל הנוגע ליישומו של הסדר פשרה שאושר" (פיסקה 26 להודעת היועמ"ש).

משהונח הסדר הפשרה בין הצדדים לפני בית הדין האזורי, נראה כי היה מקום, בטרם ניתן לו תוקף של פסק דין, להמליץ לצדדים לכלול בו הוראה מפורשת שתסמיך את בא כוח הקבוצה לפעול לאיתורם של עובדים שלא נענו לפרסומי המשיבה 3 ולא התייצבו לגבות את המגיע להם, על מנת שיקבלו את המגיע להם מהמשיבה 3.

7.

אנו מניחים כי אם יפעל העותר לאיתורם של עובדים שלא קיבלו את המגיע להם מהמשיבה 3, ולכך שיקבלו את המגיע להם, הוא יפנה בבקשה לקבלת תוספת של שכר טרחה וכי זו תיבחן בצורה עניינית.