בג"ץ 5075/17 בן גזאלה ניהול והשקעות בע"מ נ. בית הדין הארצי לעבודה בירושלים

השופטת א' חיות:

עתירה נגד פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בע"ע 7785-09-14 מיום 28.2.2017 אשר דחה ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב בו התקבלה תביעתה של עובדת לשעבר של העותרת (להלן: העובדת ) לתשלום פיצויי פיטורים וכן לתשלום חלף הודעה מוקדמת, פדיון חופשה ודמי הבראה.

1.העובדת הגישה תביעה נגד העותרת ונגד חברה נוספת (להלן: המעסיק הקודם ) לתשלומים שונים בגין זכויות שלהן טענה. העותרת מצידה טענה כי היא לא העסיקה את העובדת וכי היא עצמה נפלה קורבן למרמה של המעסיק הקודם. בפסק-דינו מיום 9.6.2014 קיבל בית הדין האזורי את תביעתה של העובדת במלואה וקבע כי "בכל היבט של דיני העבודה יש לראות במערערת [העותרת] כמעסיקה של העובדת לכל דבר ועניין". זאת, בין היתר, בהינתן העובדה כי העותרת היא שמסרה לעובדת מכתב פיטורים והנפיקה לה תלושי שכר. על פסק הדין ערערה העותרת לבית הדין הארצי לעבודה שם טענה לקנוניה בין המעסיק הקודם לעובדת אשר פגעה בזכויותיה הדיוניות והמהותיות, נוכח העובדה שהמעסיק הקודם נמחק מכתב התביעה בשלב ההוכחות ובכך נמנעה מן העותרת, כך על פי הטענה, האפשרות לצרפו כנתבע נוסף או להגיש נגדו הודעת צד שלישי. העותרת הוסיפה והעלתה טענות שונות נגד ממצאיו העובדתיים של בית הדין האזורי.

2.בית הדין הארצי דחה את הערעור וקבע כי זכויותיה הדיוניות של העותרת לא נפגעו, שכן ככל שסברה כי לצורך הגנתה נדרשת חקירה של המנהל במעסיק הקודם או של עובדים אחרים לא הייתה מניעה לזמנם לעדות לאחר מחיקת התביעה נגד המעסיק הקודם. אשר לטענה כי נמנע מן העותרת להגיש הודעת צד שלישי נגד המעסיק הקודם, קבע בית הדין הארצי כי הסכסוך העסקי בין העותרת למעסיק הקודם אינו בסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה, כך שבכל מקרה לא ניתן היה להגיש נגדו הודעת צד שלישי. בית הדין הארצי הוסיף וציין כי עיקר ערעורה של העותרת נסב על קביעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי לעבודה וכי לא מצא מקום להתערב בקביעות אלו. הערעור נדחה, אפוא, והעותרת חויבה בהוצאות העובדת ובשכר טרחת עו"ד בערעור בסך 5000 ש"ח.

3.מכאן העתירה דנן בה שבה העותרת וטוענת לפגיעה בזכויותיה הדיוניות והמהותיות בשל מחיקתו של המעסיק הקודם מן התביעה וכן היא טוענת כי בניגוד לקביעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי, היא לא הייתה המעסיקה של העובדת.

4.דין העתירה להידחות.

הלכה מושרשת היא כי בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על בתי הדין לעבודה ולא מתערב בפסקי דינם אלא אם כן נפלה בהם טעות מהותית אשר הצדק מחייב את תיקונה או כאשר הם מעוררים סוגיה עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (ראו: בג"ץ 7333/15 פלוני נ' בית הדין הארצי לעבודה , בפסקה 14 (7.3.2016)). טענות העותרת הן טענות ערעוריות מובהקות אשר אינן מצדיקות התערבות בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה. לכך יש להוסיף כי העותרת נמנעה מלצרף לעתירה את העובדת כמשיבה אף שזכויותיה עלולות להיפגע כתוצאה מהכרעה בעתירה לגופה, וכלל נקוט בידינו כי אי צירופו של משיב לעתירה הוא כשלעצמו מהווה עילה לדחייתה על הסף ( בג"ץ 8122/11 עיריית ירושלים נ' הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו , פיסקה 5 (21.12.2011)) .

אשר על כן, העתירה נדחית.

משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.