פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
5079/05
בפני:
כבוד השופטת ד' ביניש
כבוד השופטת מ' נאור
כבוד השופט י' עדיאל
העותרת:
חוריה חסין אחמד חאויה אבועלי
נ ג ד
המשיבים:
1. ועדת המשנה לפיקוח
2. מועצת התכנון העליונה
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותרת:
עו"ד ח' כיוף
פסק-דין
בעתירה זו מבקשת העותרת כי נאסור על המשיבים להרוס את הסככה הבנויה על חלקה 21 בגוש 38 באדמות עראבה באזור ג'נין.
בעתירה נטען, כי לפני מספר שנים רכשו העותרת ובעלה חלקת קרקע עליה הקימו סככה למטרות מגורים. בתאריך 10.9.03 נמסר לעותרת צו להפסקת עבודה ממנו עולה כי הסככה הוקמה שלא כדין. בצו נאמר כי בידי העותרת להגיש בקשה לקבלת רישיון בניה או לטעון לחוקיות הבנייה.
ביום 29.11.03 הגישה העותרת בקשה לקבלת היתר בנייה, אך ביום 10.6.04 הבקשה נדחתה על-ידי וועדת המשנה לתכנון מקומי מהטעם ש: "מדובר באזור חקלאי. בתחום א.ב תכנוני של כביש ראשי מס' 60. בתחום א.ב תכנוני של כביש מקומי ראשי. מספר מבנים בחלקה וחריגה בשטח הבניה. לאור כל האמור הנוגד את תכניות המתאר החלות במקום יש לדחות את הערר". הודעה על החלטה נמסרה לעותרת ביום 22.6.04.
העותרת הגישה לראש המנהל האזרחי בקשה אותה היא מכנה כבקשת חנינה, אולם ביום 10.11.04 נדחתה גם בקשה זו.
בעתירתה טוענת העותרת כי יש למנוע את הריסת הסככה, וזאת על יסוד מספר נימוקים: העותרת היא הבעלים של הקרקע; העותרת פעלה לפי "כל ההוראות התכנוניות"; מיקום החלקה שנוי במחלוקת בין מדינת ישראל לבין הרשות הפלסטינאית; בפתרון הסופי של הקונפליקט הישראלי-פלסטינאי, יהיה מיקום החלקה בשלטון פלסטינאי; לא ייגרם כל נזק אם הסככה תישאר במקומה.
דין העתירה להידחות על הסף.
העותרת אינה חולקת על כך שהסככה נבנתה ללא היתר בנייה. מהחלטת ועדת המשנה לתכנון מקומי עולה, שהבנייה נוגדת את תכניות המתאר החלות במקום. משמע, העותרת גם לא תוכל לקבל היתר בנייה, ואכן, בקשתה למתן היתר בנייה נדחתה. הטענות שהעותרת פעלה לפי "כל ההוראות התכנוניות" וכי מיקום החלקה שנוי במחלוקת, נטענו באופן סתמי וללא כל ביסוס.
בנסיבות אלו, העתירה אינה מצביעה על עילה המצדיקה התערבותו של בית-משפט זה בהחלטת רשות התכנון המוסמכת.
לפיכך, אנו דוחים את העתירה על הסף.
ניתן היום, כ"ד באייר תשס"ה (2.6.05).
ש ו פ ט ת ש
ו פ ט ת ש ו פ ט