בג"ץ 5091-23 בג"ץ 5091-23

1.העותר יליד 2004, תושב שכם, נעצר ביום 23.1.2023 וביום 26.1.2023 נחקר על ידי משטרת ישראל בחשד לחברות, פעילות ומתן שירות לארגון עוין; להחזקה, סחר ושימוש בנשק ובתחמושת שלא כחוק; ולפגיעה בביטחון האזור וצה"ל. כמו כן, העותר עומת עם הודעתו של מגאהד מחמד חליל מסעוד אלמצרי לפיה השניים שהו יחדיו בבית קברות, ירו בנשק והצטלמו. העותר הכחיש את המיוחס לו.

ביום 31.1.2023 העותר נחקר בשנית על ידי משטרת ישראל בחשד לחברות, פעילות ומתן שירות לארגון עוין; להחזקה, סחר ושימוש בנשק ותחמושת לא חוקיים; ולהשתתפות בתהלוכות לארגון עוין, אולם הכחיש את המיוחס לו. ביום 9.2.2023 הורשע העותר על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירה של נשיאה, החזקה וייצור נשק, ונגזרו עליו ימי מאסר לריצוי בפועל כמניין ימי מעצרו, ושישה חודשי מאסר על תנאי.

ביום 9.2.2023, עם סיום מאסרו של העותר, ונוכח המסוכנות הנשקפת ממנו על רקע המידע החסוי שהצטבר בעניינו – הורה המפקד הצבאי על מעצרו של העותר לתקופה של שישה חודשים החל מיום 9.2.2023 ועד ליום 8.8.2023 (להלן: הצו הראשון). ביום 14.2.2023 אישר בית המשפט הצבאי את הצו הראשון, לאחר שמצא שהחומר החסוי מבסס את החשדות כנגדו; וביום 29.3.2023 דחה בית המשפט הצבאי לערעורים את ערעורו של העותר.

על כך נסבה העתירה דנן.

2.עמדת המשיבים 3-2 (להלן: המשיבים), היא כי דינה של העתירה להידחות בהיעדר עילה להתערבות שיפוטית בצו הראשון, הואיל וזה הוצא מטעמי בטחון החלטיים ולאחר שנמצא כי אין דרך אחרת למנוע את הסיכון הגבוה הנשקף מהעותר לביטחון האזור ולשלום הציבור. המשיבים הצהירו כי בשלב זה בכוונתם להאריך את הצו המנהלי לתקופה נוספת.

3.לאחר דיון במעמד שני הצדדים, בהסכמת בא כוח העותר עיינו בחומר החסוי ונחה דעתנו כי נשקפת סכנה מן העותר, וכי יש בסיס לאמור בפרפרזה הגלויה בתגובת המשיבים ולפיה העותר "בעל נגישות לאמל"ח; בעל עיסוק באמל"ח; חשוד בפעילות עם גוב האריות (ערין אלאוסוד); ושהייתו בשטח מסכנת את בטחון האזור".

4.לא ראינו אפוא מקום להתערב בהחלטת המפקד הצבאי ולא מצאנו כי נפל פגם בהכרעות בתי המשפט הצבאיים בעניינו של העותר, לאור המסוכנות הנשקפת מהעותר לשלום הציבור ובטחונו.

אשר על כן, העתירה נדחית.