בג"ץ 5102/02 מפקד כוחות צה"ל באיזור יהודה ושומרון נ. כב' השופט אל"מ שאול

1.

קצה נפשו של נשיא בית המשפט לערעורים באיו"ש

בתקלות החוזרות והנשנות שבהבאת עצורים מנהליים, ולאחר שהמשיבים, 11 במספר, לא הובאו לשמיעת ערעוריהם, לא ראה מנוס אלא לשחררם. כשהובאו לבסוף המשיבים לאולמו של הנשיא בשעה מאוחרת ביותר והוגשה בקשה לעיון מחדש בהחלטת השחרור - דחה אותה הנשיא - הוא המשיב מס' 1 לפנינו - מחוסר סמכות.

העותר - הוא מפקד צה"ל באזור יהודה ושומרון - משיג לפנינו על החלטת השחרור והסירוב לעיון מחדש ולבקשתו ניתן לו צו על תנאי, כשבית משפט זה הורה שצו הביניים הארעי שהוצא על ידי הנשיא לעכב את השחרור יעמוד בתוקפו.

2.

בהחליטו לשחרר את המשיבים ציין הנשיא כי לא עיין בחומר החסוי שעל יסודו נעצרו המשיבים על ידי שופט המעצרים והטעם היחיד לשחרור היתה התקלה האמורה בהבאתם של המשיבים לאולם הדיונים; הפועל היוצא מהאמור - שלא היתה לנשיא הנכבד הזדמנות לאזן בין חומרת התקלה לבין מסוכנותם של המשיבים שהביאה למעצרם על ידי שופט המעצרים. לא זו אף זאת - אנו סבורים שבהיות החלטת השחרור החלטת ביניים היה הנשיא מוסמך לדון בבקשה לעיון מחדש, אף אם הדבר לא נאמר במפורש בהוראת דין.

3.

אין אנו מזלזלים בצורך לקיים הליך שיפוטי תקין בבתי הדין הצבאיים, ומה גם כשהדבר נוגע לחירויות היסוד ויכול שתהיינה נסיבות המצדיקות להעדיף את זכויותיו של נאשם או עצור "ליהנות" מתקלה אף שאלמלא אירעה התקלה היתה התוצאה אחרת; אך במקרה דנן - אין אנו סבורים שהנשיא המלומד איזן נכון בין חומרת הסכנה האפשרית משחרורם של המשיבים לבין קיומה של תגובה הולמת לתקלה שאירעה.

בנסיבות אלה הגענו לכלל מסקנה שהחלטות הנשיא אינן יכולות לעמוד. אנו הופכים את הצו על תנאי מוחלט. הענין יוחזר לנשיא על מנת שידון בבקשה לעיון מחדש וישקול שוב על יסוד טיעון מלא אם יש לקיים את החלטות המעצר אם לאו.

לפנים מן הדרוש נאמר לנו שננקטו הליכים כנגד האחראים לתקלה ויש לקוות שתקלות מן הסוג הנדון לא תישנינה.

צו הביניים מוארך בזה.